דף היומי אידיש הרב יונתן מארטאן שליט״א - מסכת מנחות | דף י"א (ח"ב) | כל המנחות

Описание: שיעור הרה"ג צבי יונתן מארטאן שליט"א
שיעור דף היומי בעיון והרחבה בעניינים המוזכרים על הדף

כבכל יום ויום, השיעור והתקציר נתנדבו בנדיבת לבו של האי מוקיר תורה רבנן וחכמתן, ה"ה הרבני הנגיד מוה"ר יואל ווערצבערגער הי"ו

תקציר השיעור:
א). השיטמ״ק לא גרס במשנתן ״כיצד הוא עושה פושט את אצבעותיו על פס ידו״, והגאון צבי הביא דהשיטמ״ק גרס אותה במשנה הקודמת ששם עניינה.

ב). תוס׳ בזבחים דף ל׳ הקשה דבקידושין דף נ׳ קבע הש״ס דכל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו, וא״כ האיך חל הקדושה על הלוג השני שקידש לשם המנחה שיפסול אותה בריבוי, והא לא קידש בכלל? ותי׳ דמיירי דאמר דתקדש לוג אחד מתוך שנים דאז לא אמרינן דכל שאינו בזא״ז אפילו בבת אחת אינו. והקרן אורה הקשה דא״כ הא הוי התוספת של שמן חולין ולא קודש שיפסול בריבוי? והחזו״א (סימן כ״א אות י׳) תי׳ דאיירי דהוקדש ג״כ הלוג השני אבל רק לאחריות, ובכה״ג אכן קדוש השני בקדושת הגוף ואין בה הבעיא של כל שאינו בזא״ז אפילו בבת אחת אינו.

ג). רש״י פי׳ דבההוו״א סבר הש״ס דבלוג ומחצה לא פסל כשהוקדש החצי היתר, וג״כ דתערובות של שמן חולין אינו פוסל. והיא דסבר דמקושרין זה עם זה דאי שמן חולין פוסל אותה אז ג״כ פסול אותה בריבוי בפחות משתי לוגין קודש, דרק כשהוסיף לוג מלא אז הוי כשמן קודש שהוסיף אבל בפחות מזה הוי הוספתו כשמן חולין שאינו פוסל. ואסיק הש״ס דאכן פוסל אותה שמן חולין ואכן פוסל אותה הוספת מחצה דהוי כשמן חולין. ואי הוסיף שמן שכבר קודש אבל לא לוג שלם פסק הרמב״ם דאינו פסול, אבל תוס׳ סבר דאפילו שמן קודש פוסל במחצה, וכן פי׳ הכסף משנה והגרי״ז והחזו״א את דעת רש״י. וביאר החזו״א דהרמב״ם סבר דרק כשריבה לוג שלם מקודש אז פסול דנקרא שם ״מנחה״ חדשה על הלוג היתר שפוסל אותה שנראה כשתי מנחות, משא״כ אי הוסיף פחות מלוג של שמן קודש הוי כלוג קודש גדול למנחה זו. משא״כ רש״י ותוס׳ סברי דבההוו״א סבר הש״ס דגדר הפסול של ריבוי שמן היא משום שנראה שתי מנחות וזהו רק אי הוסיף לוג שלם, אבל למסקנת הש״ס הוי גדר גוף הפסול מחמת ריבוי השמן גרידא על השיעור.

ורש״י פי׳ להלן דאי הפריש שני קמצין לבונה פסולה ופחות מכן כשר, והביא פי׳ אחר דכשירה כיון דזיל לגבי האי חזי ליה וז׳יל לגבי האי חזי ליה, ולא הסכים לזה. ותוס׳ לשיטתו הקשה אפי׳ הראשון דלעיל בשתי לוגין חזינן דסברת זיל לגבי האי חזי ליה הוי סברא להתיר יותר מאי הותיר פחות מזה? ולהרמב״ם לא קשה דאי הביא פחות משיעור שני קודש אכן כשרה אף בשמן. וביאר הגרי״ד דלרש״י דחלוק הלבונה מהשמן, דבשמן יש בה פסול של ריבוי שמן אף בפחות משיעור שלם כיון דמערבין אותה עם המנחה ממש ונעשה כאחד, משא״כ הלבונה שאין מערבין עמה שאז הוי פסולו רק אי הביא שיעור שלם שני שנראה אז כשני מנחות.

ד). הא דדרשי ר׳ יהודה ור״ש את תיבת ״כל״ שאין משמעותה כל מה שקמץ מהלבונה אלא קורט אחת, י״ל דהיא כדהבאנו בשיעור לדף י״א דכיון דלמעשה לא הוזכרה קמיצת הלבונה בפ׳ ויקרא ודינה של קמיצה היא אלא בהא דעירבה התורה בפ׳ צו את כל ההלכות שנאמרו בכל המנחות ביחד, חזינן דלמעשה הוי רעיונה של הלבונה שאינו טעונה קמיצה וסגי בשיעור מיעוט שישתייר ממנה.

ותוס׳ העיר דמצינו בכמה מקומות דאכן דרש ר״ש תיבת ״את״, אלא הכא לא דריש.

להשתתף בקבוצת הוואטסאפ של השיעור:
https://chat.whatsapp.com/E6TIgvVO3gO...