דף היומי אידיש הרב יונתן מארטאן שליט״א - מסכת מנחות | דף י"א | כל המנחות

Описание: שיעור הרה"ג צבי יונתן מארטאן שליט"א
שיעור דף היומי בעיון והרחבה בעניינים המוזכרים על הדף

כבכל יום ויום, השיעור והתקציר נתנדבו בנדיבת לבו של האי מוקיר תורה רבנן וחכמתן, ה"ה הרבני הנגיד מוה"ר יואל ווערצבערגער הי"ו

תקציר השיעור:
א). תוס׳ בחולין דף כ׳ ע״ב דן אי במקום שהשמאל פסול אי עשה בשיניים נמי פסול. וביארו הקובץ שיעורים והקהלות יעקב והרוגוצ׳ובר דהדיון היא אי הפסול של שמאל היא משום דבעי ימין, ואז הא שיניים ג״כ אינם הימין ופסול, או דהפסול של שמאל היא משום גריעותא דשמאל ואז הא שיניים אין בהן הגריעותא הלז וכשר.

ב). תוס׳ ביאר דהילפותא של אצבע וכהונה דבעי ימין היא מכח גז״ש.

ג). השיטמ״ק הקשה דהא לעיל בדף ט׳ ע״ב גמר רבא גז״ש מיד יד של מצורע דבעי ימין וכדהביא הש״ס להלן ד״יד יד״ לרבא ל״ל, וא״כ למה הקשה הש״ס דלא כתיב ביה אלא ״כהונה ולא ״אצבע״ ואפ״ה בעי ימין, הא בעי ימין משום הגז״ש של יד יד?

והגרי״ז בהל׳ פסהמ״ק ביאר דאע״ג דבין רבנן ובין ר״ש מודים דקמיצה בעי ימין, אלא דרבנן יליף אותה מ״כהונה״ ור״ש מכחטאת ויד יד, אפ״ה לרבנן בעי ימין מצד מהות העבודה של הכהונה אבל לר״ש בעי הקמיצה ימין מצד הכשר יד דמילף אותה מדכתיב יד יד וכחטאת אשר בחטאת הא דבעי ימין היא משום דכתיב ביה אצבע למימר שהכשר ידו בו היא רק ע״י הימין. ובזה מיושב דהקשה הש״ס מקמיצה דבעי ימין אע״ג דכתיב ביה ״יד יד״, דהא מלתא דעבודה לא בעי ימין, אשר הפסולים של זר ואונן וכו׳ שהוזכרה עמה בהמשנה המה מלתא דעבודה, רק אי כתיב ביה ״אצבע״. ובשיעורי הגרי״ד הקשה לאביו הגרי״ז דא״כ למה הקשה הש״ס להלן דל״ל לרבא הגז״ש של ״יד יד״, הוא בעי כדי לפוסלה מלתא שהכשר יד, והנפק״מ דהראב״ד פסק דבקמיצה הוי חציצה בג׳ אצבעות, אבל זהו רק אי היא מלתא דעבודה אבל אי היא משום הכשר יד אז הוי חציצה אף בפחות מזה? ותי׳ לו דאי ימין היא מלתא דעבודה אז הוי הילפותא של ״יד יד״ נמי משום לתא דעבודה.

ורש״י ביאר דלא פריך הש״ס אהא דלא פליג ר״ש אזה דקמיצה בשמאל פסול, כיון דידע הש״ס דמודה ביה מדאקשינהו לחטאת ואשם כדהביא להלן. ותוס׳ הקשה אזה דאינו מסתבר דהש״ס ידע ההמשך של הסוגיא מקודם, דא״כ מאי קא קשיא ליה מזריקה והא בהדיא פליג ר״ש אזה בברייתא להלן כדתי׳ הש״ס? ואלא דהיה משנה א קמיצה דמודה ביה מהגז״ש של יד יד.

ד). תוס׳ תמה דלא מצינו משנה בשום מקום דזרק בשמאל פסול כדהביא בסוגייתן? והביא דהשיב ר״ת דצריכין לגרוס דמליקה בשמאל פסול ור״ש מכשיר בזבחים דף ס״ח וקיצר הבבלי את לשון המשנה. ודן התוס׳ אי מליקה בשמאל אכן פסול והסתפק בגירסת הגמרא שם, ואסיק דתלוי אי קבלה בעי ימין בכלל. והערוך השלחן העתיד (סימן מ״ג סעיף ו׳) הסתפק אי שחיטת קדשים בעי ימין, ומשמע מתוס׳ דלא בעי ימין דאי בעי ימין אז בוודאי מליקה בעי ימין, וכן הוכיח המקדש דוד (סימן ז׳ אות א׳).

ה). כיון דשיעור הקמיצה היא לפי מעשה הקמיצה, דאין להקמיצה שיעור מסויים תלויה לפי גודל קמיצתו של הכהן המקריבה. ולכן ס״ד להש״ס דיצטרף דבר שהיא בת הקרבה עמיה. והשפת אמת בדף ו׳ ע״א הקשה דהא מולחין רק הקומץ וא״כ מאי ס״ד דיצטרף מלח עמו כשקוצצים אותו מעיקרא? ותי׳ דהרע״ב בפ״ג סבר דכל המנחה בעי מלח ומולחים גם הקמיצה לאחמ״כ. וזהו לפי הרד״צ הופמן שהבאנו בשיעור לדף ג׳ דבעצם כל המנחה בעי מזבח, אלא שניתנה מאת המזבח כל המנחה להכהנים לבר מהקמיצה.

ו). רש״י פי׳ דהלבונה הקריב על המנחה וכשקמץ הכהן מסלקה לצד כדי לקמוץ, וביאר הגרי״ז דכן משמע מסוטה דף י״ד דאע״ג דלא בעינן לקדש הלבונה עם המנחה בכלי המנחה, אפ״ה שמינו אותה שם לאחמ״כ, וכן הביא דהיא להדיא בתו״כ.

ז). האדמו״ר מבורשטין שליט״א סיפר בסיום מס׳ זבחים בבית תומך השיעור הנגיד ר׳ יואל ווערצבערגער, דר׳ שמעון ז׳ליכובר, שהיה המשגיח בישיבת חכמי לובלין, בחן את בחורי הישיבה בהאיך היא תהליך הקרבת המנחה בפועל מההתחלה עד הגמר, ולא עלה ביד שום תלמיד להבהיר אותה בבהירות, ואפילו הר״מ שפירא טעה בזה באיזה דבר.

ז). רש״י ביאר דחציצה במנחה פוסל משום דין בקדשים בין הכהן להעבודה, אבל הגרי״ז העיר דבלא״ה הוי חציצה משום דבעינן ידו של כהן בקמיצה.

ח). חז״ל קראו שמות לכל האצבעות על שם ההלכות שיש בהן. וקראו לאצבע הקמיצה על שם ששם מסתיים קמיצת המנחה, ודלא כשארי תרבותים שקוראין אותה ״אצבע הטבעת״ ששם שמו הטבעת על האצבע כיון שסברו שיש לה קשר בגיד להלב.

להשתתף בקבוצת הוואטסאפ של השיעור:
https://chat.whatsapp.com/E6TIgvVO3gO...