Exit the King - המלך הולך למות

Описание: Exit the King
The eternal recurring questions are: How to die? When to die? Who
decides our death? How to define the moment when a person is regarded
by the living as good as dead? All this surfaces again in the play…
Some believe in reincarnation, and for those life never ends. There is
queen Marie's theory: Love life, connect with others, and through them
you'll go on living forever. Queen Marguerite's theory is, when one is
about to die, this is final, and therefore one must prepare for one's death,
exercise every day. The king however did not do any of these; for him, so
long as he can breathe, he clings to life, everything will die with him, and
nevertheless he demands all others to remember only him… Is this the
end of the king's journey on earth, or the beginning of a new journey?
The protagonist, the king (and the audience) is informed right in the
beginning of the play that by the end of it he is going to die. There is no
surprise, no drama, no one can kill him, and thus there is no battle of
dramatic action. Still, we want to see and hear how will it come to pass…
Ionesco defined his own plays as "anti-plays, expressing atmosphere and
not ideology, impulse and not message."
The design of the stage and auditorium's space was made possible
through the special structure of our home theatre, Nachmani Hall: the
original brick wall of the building, the old wooden stage that is also the
floor for the audience, and the use of the wood steps between the two
aisles, which the king climbs going to his "end", joining us, with the
lights flooding him and us. The painted chalk circle on the stage allowed
a circular movement for the actors, neutralizing the flattening of the stage
to right and left.
By Eugene Ionesco. Translated by Dori Parnes. Directed bt rina
Yerushalmi. Space design: rina Yerushalmi. Set design: Ashraf Hana.
Lighting: Avi Yona Bueno (Bambi). Costumes: Yehudit Aharon.
Choreography: Marina Beltov. The horse designed bt Moshe Sternfeld
RIP.
Cast (in alphabetical order): Noam Ben Azar, Nathalie Berman, Yarden
Gilboa, Avi Golomb, Razia Israeli, Doron Tavori.
המלך הולך למות
השאלות שחוזרות ונשאלות הן: איך למות? מתי למות? מי מחליט על מותנו? איך להגדיר את הרגע שבו הבן אדם – בעיני מי שחי- נחשב כמת? כל זה עולה מחדש במחזה...
יש מי שמאמינים בגלגול נשמות ועבורם החיים אינם מסתיימים. יש התיזה של המלכה מאיר," תאהב את החיים , תתחבר את האחרים, דרכם תמשיך לחיות לנצח. והתיזה של המלכה מרגריט: כשהאדם הולך למות זה סופי. ולכן על האדם להתכונן אל מותו - להתאמן לתרגל מידי יום . והמלך שלא עשה דבר מזה , מבחינתו כל עוד הוא יכול לנשום , נאחז בחיים והכל ימות איתו, ויחד עם זאת תובע שכל האחרים יזכרו רק אותו... האם זה קץ מסעו של המלך על פני האדמה או תחילתו של מסע חדש? הגיבור, המלך (ואנחנו הצופים), מתבשר כבר בתחילת ההצגה שעד סופה הוא עומד למות. אין הפתעה, אין דרמה , איש אינו מסוגל להרוג אותו לכן גם אין מאבק של פעולה דרמטית. ובכל זאת אנחנו רוצים לראות ולשמוע איך זה יקרה.... יונסקו עצמו הגדיר את מחזותיו כ"אנטי מחזות, המבטאים אוירה ולא אידיאולוגיה, דחף ולא מצע" .
עיצוב חלל- הבמה והאולם התאפשרו באולם הבית נחמני. קיר הלבנים המקורי של הבנין, במת העץ הישנה שהיא גם רצפת הקהל, השימוש במדרגות העץ בין שני חלקי הקהל אליהם מטפס המלך אל ה"סוף" ומתחבר אלינו כשהאור מציף אותו ואתנו. וציור הגיר של מעגל על הבמה איפשר תנועה מעגלית לשחקנים וכך לנטרל את השטחת הבמה לימין-שמאל.

מאת : אז'ן יונסקו. תרגום: דורי פרנס. בימוי: רינה ירושלמי. מוסיקה: אבי בללי. עיצוב החלל: רינה ירושלמי. תפאורה: אשרף חנא. תאורה: אבי יונה בואנו(במבי). תלבושות: יהודית אהרון. תנועה: מרינה בלטוב. עיצוב הסוס: משה שטרנפלד ז"ל.
שחקנים(לפי א-ב): בן עזר נעם. ברמן נתלי. גלבוע ירדן. גולומב אבי. ישראלי רזיה. תבורי דורון.