אנשי דת יהודים ומוסלמים מעזה, מהגדה ומישראל השתתפו ב'ארוחת רמדאן הגדולה ביותר' JERUSALEMTIMES.CO.IL

Описание: בחסות ב.מ טק בע"מ

תחת מטר אזעקות ובמנזר מבודד בבקעה, התחולל הבלתי ייאמן: רבנים, פלסטינים מעזה, מתנחלים ופעילי שלום התכנסו ל"איפטאר הגדול ביותר". סמירה מעזה ומעיין מתל אביב חלקו שכול ותקווה, בזמן שהרב נגן דרש על אהבת האל המשותפת לילדי אברהם ומוחמד ג'אמוס סיפר איך המיר את האבנים בשליחות של שלום. נחשף סיפורו המיסטי של יוזם האירוע, עו"ד ג'רי כץ: מסע שהתחיל בצ'ק מקרי מבוסטון והסתיים בברית אנושית שעוברת דרך אשראם הודי, בית יתומים באתיופיה ומסתיימת על אדמת ארצנו הכואבת

הדרך לדיר חג'לה לא דמתה לשום נסיעה שערכתי בעבר. ישבתי ברכב של לאה הדר, פעילת שלום נמרצת שעלתה מארה"ב בגיל תשע והפכה את חייה לצומת של חיבורים בלתי אפשריים. לפתע, קול אזעקה. יצאנו מהרכב בשולי כביש 1. נצמדנו לאדמה החמה, ודקה לאחר מכן הרעיד קול נפץ עז את המרחב. חמש מואת מטרים מאיתנו ראינו עשן סמיך מיתמר – רסיס טיל או שארית יירוט שפגעה בקרקע. זו הייתה ההקדמה הדרמתית לקראת המפגש מחמם הלב בתוך המנזר האורתודוקסי המרשים בלב ארץ המנזרים בואכה ים המלח.

היפוך תפקידים

מה שהכה בי מיד בכניסה לאולם היה המהפך הדרמטי בהרכב הקהל. במפגשי שלום מסורתיים בישראל, המשתתפים הם לרוב ישראלים-יהודים עם ייצוג פלסטיני צנוע. הפעם, המציאות התהפכה על פיה. מול עשרות בודדות של ישראלים, עמדו כ-200 פלסטינים, רובם המוחלט נשים שהגיעו מהגדה וממזרח ירושלים

"היו הרבה ישראלים שחששו לבוא בגלל המלחמה", הודה בפניי ג'רי כץ, מייסד הפרויקט. מוחמד ג'אמוס, הרוח החיה מאחורי התיאום הלוגיסטי, הנהן בהסכמה שקטה: "שנה שעברה הישראלים היו הרוב. היום הפחד מנצח את הדיאלוג, אבל מי שכאן – נמצא כאן כדי להילחם בייאוש". פלטפורמת הקמפיין "Chuffed" (מרץ 2026) הגדירה את המפגש הזה כמעשה של "התנגדות אקטיבית לייאוש", הצהרה שמרחפת מעל כל כוס קפה שנמזג בשולחן האיפטאר כשמצדדיו מביטים בנו ציורי איקונות קדושים מהעבר שאולי מנסים לרמוז לנו דבר מה

המסע המיסטי של ג'רי כץ

ג'רי כץ, עורך דין דתי מבוסטון שהגיע לכאן במיוחד, נושא איתו סיפור שנשמע כמעט כסיפור חסידי מודרני על ייעוד ושליחות. "הכל התחיל ביוני 2018", הוא מספר לי בלהט. "לאחר פגישת מחזור בקולג', מצאתי בדואר צ'ק על סך $1,000 מחבר ששוחחתי איתו דקות ספורות בלבד. הוא לא ידע להסביר למה שלח אותו. באותו יום נחתה במייל שלי הצעה לטיסה להודו ב-$450".

בתו, אריאלה, הקרויה על שם האר"י הקדוש (רבי יצחק לוריא), הייתה זו שפענחה את הסימנים. "אבא, ה-שם רוצה שתיקח רב מירושלים ואימאם מאמריקה ותשלח אותם להודו, למקום שבו דם מוסלמי והינדי נשפך ברחובות, כדי לעשות תיקון עולם". ג'רי הקשיב לה. שמונה שנים מאוחר יותר, פרויקט "ילדי אברהם" (Children of Abraham) פועל באוגנדה ובאתיופיה, ומעניק לו את אות ההוקרה על מסירותו לשלום אברהמי. כאן, תחת האש של מרץ 2026, הוא אומר לי בישירות וכנות: "אני מאמין במפגשים של פנים אל מול פנים" כץ הזמין לארוחה כתב של הניו יורק טיימס "הם רמזו לי שאם לא מדובר בדם אין על מה לדבר" תאומו השמרני ה'וול סטריט ג'ורנל' לא רצה לסכן את הצוות כי אין ביטוח לזה

מוחמד: מהאבן אל הגישור

מוחמד ג'אמוס, בן 35 מרמאללה , הוא המנוע של הפרויקט בשטח מאז 2017. בזמן שאנחנו חולקים צלחת של חומוס, צ'יפס ובשר שהובא מיריחו, הוא פותח את לבו ביושר מטלטל. "עד גיל 20 הייתי נער פוחז, זרקתי אבנים ועשיתי שטויות", הוא מחייך במרירות. "חשבתי שזו הדרך היחידה להילחם בכיבוש".

המהפך חלחל כשלאחיו הייתה תאונת דרכים קשה, ומי שחילצו אותו מרכבו הבוער היו דווקא מתנחלים שעברו במקום. מוחמד מצביע על מתנחל דתי מהיישוב עלי שיושב לצדו: "הוא אחי" . המחיר שמוחמד משלם כבד; הוא נעצר הן על ידי השב"כ והן על ידי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים. "אמרתי להם: אני לא סוכן ישראלי. אני פשוט מנסה לבנות עתיד משותף". מוחמד הצליח במשימה שנראית דמיונית: גיוס של אלף פעילים מעזה שהצטרפו אלינו בזום. "דאגתי שהם יהיו באזורים ללא שליטת חמאס או ארגונים שאני לא סומך עליהם", הוא לוחש