מרכז אדמונד דה רוטשילד | רודפות | דצמבר 2025 - פברואר 2026

Описание: בשנה האחרונה התכנסנו, תשעה אמנים ואמניות ושתי אוצרות, לקהילה ארעית של לימוד משותף על ועם רוחות רפאים. דרך קריאה בתיאוריה, מפגשים וירטואליים בסטודיו של חברי הקבוצה, משחקים, טקסים ושיחות על חוויות חיים, אספנו כלים והרכבנו לנו שפה לדיבור עם רוחות. אנחנו רודפות בלשון אקטיבית, לא רדופות, כי בחרנו לנסות לשהות במחיצתן ולא לגרש אותן מיד, הסכמנו להאזין להן מתוך טראומות אישיות וקולקטיביות ומתוך מה שניסינו אבל לא הצלחנו לשכוח, להדחיק או לשתוק על אודותיו. הן הופיעו מזיכרון ילדות, מסיפור משפחתי, כמטפורה, כסימפטום גופני טורדני, בחלומות הלילה. הן בורחות ממיתוסים לאומיים, מהעבר ומהעתיד, לוחשות שירים באוזן, מנחות את הדרך, לא מניחות את הדעת, מתות, חיות לצידנו. לפעמים הן לא נענו לקריאותינו, וכך נותרנו לבדנו עם שאלת האתיקה של הזמנתן לתערוכה והתשוקה הבלתי ניתנת לפתרון לתיקון המושלם. עם התקדמות המפגשים השבועיים, הרוחות שזימַנו החלו מתגלמות בחומר שהתעצב בדמותן ופתח את פיו בשפתן של האמניות.

התערוכה מצטרפת להיסטוריה בין-לאומית קצרה של תערוכות שנעשו בהשראת המפנה הספקטרלי שהחל עם ספרו של ז׳אק דרידה רוחות הרפאים של מרקס (1993). בספר זה טבע דרידה את המונח הונטולוגיה (Hauntology) כמשחק מילים שמתייחס לאונטולוגיה: במקום לשאול "מה יש", דרידה הציע שההווה רדוף תמיד על ידי מה שהודחק או הובטח בעבר ולא התממש בעתיד. השאלה "מה רודף אותך?" יחד עם השאלה הבלתי נפרדת ממנה "מה רודף אותנו?" מיקמו אותנו במרחב הגיאופוליטי הזה. הרגשנו בגופנו, כפי שאמר המלט, איך ״הזמן יצא מצירו״, ודרך קריאה בהוגות והוגים שכתבו את רוחות העבר הלא פתור שלנו ביקשנו לטוות בדרך אחרת את העבר-הווה-עתיד שלנו פה ולהרחיב את מנעד הפעולה וההתנגדות שלנו. הטקסטים מוצעים כרשימת קריאה עבור המבקרות בתערוכה.

דרכי הפעולה והמחשבה שלנו בתערוכה נוצרו באופן אורגני מהמפגשים והן אינן מכוונות ללכוד כל רוח, לקרוא לה בשם או לנתח אותה ואת התגלמותה באמנות, אלא להיפתח לרדיפת הרוחות אחר המבנים הרגשיים והמחשבתיים שלנו. שלכם. קצות התערוכה יישארו פרומים כדי לאפשר למתים, לרוחות ולמה שטרם נוסח להמשיך לרדוף אותנו.

אוצרת: מאיה במברגר
אוצרת משנה: עדי לם

משתתפים.ות: רגד סואעד, מלאק מנסור, גל לוינסון, מאיה דונייק, לילא עבד אלרזאק, עומר פרי, דין בר, עאישה קאדרי, מיכאלה ויינפלד פליישמן

צילום ועריכה: עדן בצלאל חבס