Genet Senbetu זכרונות מאתיופיה - גנט סנבטו

Описание: גנט סנבטו

שם האב: סנבטו דסטה.
שם האם: אברהם טייטו.
שנת לידה: 1937.
מקום לידה: קוששלית, במחוז דנביה.
עיסוק מרכזי באתיופיה: קדרית ועקרת בית.
אזור מגורים באתיופיה: גונדר.
שפת הריאיון: אמהרית.

תוכן הריאיון:

גנט נולדה בזמן שלטון האיטלקים. היא מתארת את אילן היוחסין של משפחתה, את כפרה ואת ההיסטוריה המקומית. בילדותה אמה לימדה אותה את עבודות הבית וכן את מלאכת הקדרות וטוויית חוטי האריגה. גנט עוברת על עונות השנה ומסבירה מתי זורעים וקוצרים את היבולים השונים.

בגיל שמונה גנט התארסה והיא מספרת על תהליך השידוך: מה חשוב לבדוק, איך בודקים, ועוד. כמו כן היא מתארת את הירתמות המשפחה וקהילת הכפר כולה להכנות לחתונה. בגיל עשר גנט נישאה, והיא מפרטת על המנהגים והמסורות כפי שקויימו בחתונתה.

בתום חתונתה עברה לגור אצל חותניה. לאחר חצי שנה משפחתה לקחה אותה חזרה הביתה כיוון שעוד הייתה ילדה והתגעגעה להוריה. בחלוף כמה חודשים משפחתה ארחה את מנהג ה"מלש", בו מזמינים את החתן והשושבינים שלו להכיר את משפחת הכלה ולקחת אותה לבית החתן, והיא עברה שוב לגור עם משפחת בעלה. משעברה לבית חמותה קיבלה גנט אחריות על עבודות הבית. היא מספרת כיצד חמותה שמרה עליה ודאגה שבנה לא יגע בה במשך שלוש השנים הראשונות. רק לאחריהן החלו גנט ובעלה לחיות כבעל ואישה.

כשהייתה בת 16 עברו בני הזוג לבית משלהם והחלו לעבד חלקת אדמה. במשך הזמן עברו להיות שכירים באדמות של אנשים אחרים תמורת 25%-50% מהתוצר. גנט מסבירה כי לא היו לה עבודות בית רבות ועל כן הייתה מתלווה לבעלה ועובדת גם בעבודות השדה. כשחמותה חלתה גנט ובעלה הזניחו את עבודות השדה וטיפלו בה, וכך בתום השנה לא נשארה להם מספיק פרנסה כדי להתקיים בכבוד. על כן גנט החליטה לחזור יחד עם בעלה לבית הוריה.

אצל משפחתה גנט ובעלה התפרנסו מאריגת בדים לחתונות הנוצרים באזור. כשחסכו די כסף הם קנו עז הרה שהמליטה זוג גדיים, אותם מכרו ובתמורה קנו שור לעיבוד אדמה. כך עם השור וחלקת אדמה שקיבלו מהוריה, החלו מתפרנסים ומתקיימים באופן עצמאי גם מחקלאות.

לאחר שלוש שנים, בעקבות סכסוך באזור, עזבו גנט ובעלה לצדא ומשם לאדרה-דיבה. שם ביראו אדמה ועיבדו אותה בעצמם ובמקביל הכינו כוורות ויצרו דבש. גנט מתארת כיצד היה עליהם להגן על יבוליהם מהקופים הרבים באזור.

כשהחלו מתבססים ויוצאים מהעוני, בעלה של גנט החליט שהוא רוצה ללמוד. גנט לא רצתה לעזוב והזוג הסתכסך. לבסוף גנט הסכימה, והם עזבו את כל רכושם ועברו לדבט.
בדרכם לדבט עצרו באינפראז אצל חמותה, שלקחה את גנט לרופא מסורתי, על מנת שיטפל בעקרותה – גנט הגיעה לגיל 30 מבלי להרות. היא מתארת את תהליך הטיפול, שכלל בין השאר טכניקות של קריאה בקפה ותיפוף בתופים. לאחר הטיפול ילדה גנט שלושה ילדים.

משנולדו ילדיהם הזוג השתקע באינפראז והחל להתבסס כלכלית: מפרה לשור, משור לשניים, ובהמשך התווספו גם עובדי אדמה. לאחר שנים של עבודה, נעצר בעלה בגין האשמת שווא ברצח של נוצרי, שהיה עולב בהם בשל היותם יהודים. בעלה שהה שנה ושבעה חודשים בכלא עד שהוכחה חפותו. גנט, שנשארה לבד עם בנותיה, מספרת על התגייסות תושבי האזור לעזרתה בעונת הקציר.

לאחר זמן מה גנט מכרה את כל רכושם ועברה עם ילדיה וכלביה להתגורר באגרה-דיבה הנמצאת מרחק של כמה שעות הליכה מהכלא בגונדר, בו היה כלוא בעלה. כשהשתחרר לבסוף והתאושש משהותו הקשה בכלא, גנט ובעלה בנו בית גדול באגרה-דיבה. אך חודש לאחר שהושלמה בנייתו נשרף הבית כליל, על כל תכולתו וחיות המשק ששכנו בו. שלושת בנותיה של גנט הצליחו לברוח ממנו ללא פגע, למזלן ולשמחת כולם. גנט ומשפחתה עברו לגור אצל אמה, שם היא התמקצעה במלאכת הקדרות ומכרה את תוצריה, שהיוו מקור הכנסה נוסף וחשוב.

כשנפתחה האפשרות לעלות לישראל דרך סודן, מכרו גנט ומשפחתה את כל רכושם, יצאו לסודן ומשם עלו לישראל.

תמלול הריאיון:
https://drive.google.com/file/d/0B1U0...

מילות מפתח:
גנט סנבטו, קדרות, חקלאות, עבודות הבית, אריגה, עונות השנה, יבולים, שידוך, חתונה, שושבינים, מנהגים, שכירות, אריסים, חגיגות, בעל ואישה, כוורות, דבש, עקרות, רפואה מסורתית, גזענות, רצח, משפט, שריפה, איטלקים, דרג, היילה סלאסי, קוששלית, גונדר, דנביה, צדא, אדרה-דיבה, דבט, אינפראז, אגרה-דיבה, גונדר, סודן, ישראל,
ראיון, מצולם, ארכיון, זיכרונות מאתיופיה, מורשת יהדות אתיופיה, אתיופיה, ביתא ישראל, יהדות, יהודי, חגים, חגים יהודים באתיופיה, חגים באתיופיה, מסורת, צפון מערב אתיופיה, אגם טאנה, התישבות, אינג'רה, דאבו, סיגד, כפר, חקלאות, חקלאות באתיופיה, תנ"ך, ארץ הקודש, ישראל, משפחה, משפחה באתיופיה, משפחה אתיופית, בית, מבנה המשפחה, מקצועות, דת, השכלה, גבר, אישה, ביתא ישראל, אפריקה, טאלה, אמהרית, טיגרית, טיגרינית, טגריניה, תגרי, קייס, בית כנסת, טומאה, טהרה, מסורת יהודית, מסורת אתיופית, חגים באתיופיה, בית נידה, כפר אתיופי, עבודות יד, עבודות יד אתיופיות, תרבות יהודי אתיופיה, תרבות אתיופית, תרבות, היסטוריה יהודית, היסטוריה יהודי אתיופיה.