אהבת איש ואשה | הרב יהושע צוקרמן זצ"ל

Описание: - הגמרא במסכת "קידושין" מא. מביאה מימרא של רב שאומר שאסור לאדם לשאת אישה עד שיראנה, והטעם לכך הוא החשש שמא כשיראנה תתגנה בעיניו. הגמרא לא מסתפקת בטעם הזה, אלא ממשיכה ואומרת, שנאמר "ואהבת לרעך כמוך" - זה דבר לא רגיל, הגמרא כבר הביאה טעם, אז למה יש צורך להמשיך ולהוסיף? בנוסף תוספת זו משנה את התמונה, כעת זה כבר לא תקנה, אלא זה דאורייתא. הפסוק "ואהבת לרעך כמוך" הוא היסוד למימרא של רב, המפגש הזה בא לומר שצריך מלא אהבה , המפגש ביניהם לפני החתונה הוא מפני "ואהבת לרעך כמוך", המטרה היא אהבה.
אומר הרב ב"שמונה קבצים" קובץ א', פסקה תקצד' שבאמת עניין האהבה מתחיל ממעשה בראשית. פרק א' של מעשה בראשית מסתיים ביצירת המשפחה, אדם וחוה וקין והבל, זה לא שנברא האדם והמשפחה הגיעה בהמשך, אלא זה חלק ממעשה בראשית, האדם לא נברא אדם, אלא נברא כמשפחה. ללא היישום של מעשה בראשית העולם חסר, ע"כ ממילא בלי להקים משפחה, העולם חסר. עפ"י הפסוק "ואהבת לרעך כמוך" נראה שהאהבה היא ל"כמוך", היסוד לאהבה הוא למצוא את הזהה, ולא השוני. צריך להעמיק ולהתאמץ עד שתמצא את הזהה.

הזהה בינך לבין כל בריה אחרת הוא הוויתו יתברך,זה הופעת מעשה בראשית שה' הוא המהווה כל,זה הזהה,זה אהבה,האלוקי שבנו זה מה שצריך למצוא במפגשים.זה הרבה יותר גדול מהשכל,לא מתחתנים עפ"י שכל,גם לא עפ"י רגש,אלא עפ"י אהבה,עפ"י הנשמה.אם יש את זה,אז כל השוני יסודר עפ"י הפנימיות.לפ"ז ניתן להבין את המשנה בכתובות האומרת שאם האישה רוצה לעלות לארץ והבעל לא רוצה אז מחייבים אותו לתת לה גט ולשלם את כתובתה,וכן אם הוא רוצה לעלות והיא לא רוצה,אז היא מגורשת ללא כתובה,כלומר אנו מבינים שלא המשפחה עושה את העם,אלא העם עושה את המשפחה.

זה לא מתחיל מהיחידים,זה לא שני יהודים שמתחתנים,זה עמ"י מתחתן,האטומה היא זו שמופיעה,ולכן ממילא אם אינם רוצים לעלות לארץ,אם אינם רוצים להיות חלק מאומה ריבונית בארצה,אז אין שום טעם למשפחה הזו,לכן גם ברכת הקידושין לא מזכירה את החתן והכלה,אלא חותמים "מקדש עמו ישראל".א"כ הזהה בינינו הוא השכינה,ואת זה יש לגלות.בקובץ ו' פסקה סח' מבדיל הרב בין סוגי אהבות שונים.האדם קודם כל אוהב את עצמו,מתוך כך הוא גם אוהב את קרוביו,שהרי הם נשמה אחת אז הוא מזדהה עמם,זו אהבה טבעית בשל הזהה שביניהם.מעבר לכך,התורה מצווה אותנו,לאהוב אישה,שזה לא פשוט,יש כאן חידוש גדול,מה פה זהה?זה כבר לא טבעי,אלא תלוי בבחירה חופשית.פה כבר יש לפגוש,לאחד ולבנות,לתת לזהה,לשכינה לבנות ולהדריך את הבית.אהבת האישה שונה לחלוטין מאהבת הקרובים.אם יתנהגו עם הקרובים כעם אהבת האישה,זה נוגע בנפש וביסוד העולם להחריבו,אלו כל איסורי העריות.האמונה הטבעית שמטרתה לאשר את ההויה הנמצאת בכל חי,לכן האהבה הטבעית זה דבר טבעי,אהבת הקרובים זה ממש כאהבת עצמי,לעומת זאת,בניה חדשה בבחירה חופשית של אהבה עם אישה,זה הוספת אמונה בעולם,זה לא דבר טבעי,אלא איש ואישה זה שיא השוני בעולם,האתגר פה הוא לשים לב לפנימי ולא לשוני שקיים.אהבה זה הזהה,הזהה הוא רק העליון,הפנימי ולא החיצוני הגופני.הגופני הוא מפריד,האהבה היא בנפש ולא בגוף,הזהה הוא בנפש.
הגוף בכל מהותו הוא רק מקבל,אם אין מה שמחיה אותו הוא מתפורר.הנפש,לעומת זאת,רק נותנת,האלוקי המחיה אותנו הוא רק נותן,ולכן אהבה היא נפשית ואל גופנית,היא רוצה רק לתת ולא לקבל,כל הזמן רק להעניק זה לזה,זה לא רק לדרוש ולתבוע,אלא ללכת לקראת.יש צורך בהתקדמות,בשני המסלולים הללו,לכן "על כן יעזוב איש את אביו ואמו ודבק באשתו" גם מבחינת הפשט,איסור עריות,שיעזוב את אמו,וגם מעבר לזה שבתחילה היה דבוק באמו,באהבה הטבעית וכעת ממשיך לאהבה הבחירית,ולכן גם יש איסור להתחתן עם שני אחיות,כי כך מתערבבים שני המסלולים,המסלול הטבעי,האהבה המשפחתית,והאהבה הבחירית עם האישה,גם בעל האחות הופך להיות אח וגם שתי האחיות הופכות לשונאות זו את זו בגלל שנעשו צרות.לכן מסביר הרב ב"אורות ישראל" עה"פ "לא טוב היות האדם לבדו" שלבדו זה לא מלשון לבד,בגפן,אלא מלשון לבודים,שכך זה לא טוב,כי כשהצד הנשי שהוא יותר מקבל מחובר לצד הגברי אז אין בחירה,עד עתה כל הבריות שנבראו עשו בצורה טבעית את כל מה שהקב"ה רוצה מהם, אך הקב"ה מחפש בריה שתהיה בחירית, שלא תעבוד בצורה טבעית, אלא תרבה הופעת ה' בעולם, שתתחדש ותוסיף הויה, לכן יש להפריד את הצד הגברי מהנשי, כך הוא יהיה פחות נשי והיא תהיה יותר גברית.כך עוברים מאהבה טבעית לאהבה בחירית, להוסיף שכינה, וכך בהר סיני הייתה מצד אחד כפיית הר כגיגית,אך מצד שני ניתנו לנו מצוות, מצוות ניתנים למי שיכול לציית או לסרב, יש גם בחירה חופשית

לתרומה למכון מאיר : https://bit.ly/36hhCTG
ערוץ מאיר גם בספוטיפיי : https://spoti.fi/34qKbh7
לצפיה בשיעורים נוספים : https://bit.ly/3tRwuk6
--------
צולם במכון מאיר - ירושלים תובב"א