קריאת התורה, בלחן מרוקאי, פרשת ויקהל. בשלמותה. מצורף טקסט מתיקון קוראים, כדי לסייע למשננים

Описание: קריאה בתורה, בנוסח יהדות מרוקו, פרשת ויקהל. בשלמותה. הקריאה הוקלטה לצורך הכנת תלמידים לקריאת הפרשה בבר מצוה, בכדי לסייע לבעלי קוראים ולמשננים ולמתכוננים לקריאת פרשת השבוע, מפי אביחי דנינו . מצורף טלפון להערות והארה 0524317158. כך לדוגמה; בשבת, כ"ט באדר שנת תשפ"א, ערב ראש חודש ניסן, נקרא את פרשות ויקהל פקודי, אך לא תמיד הן מחוברות.

פרשת ויקהל עוסקת בעיקרה בענייני הקמת המשכן. הציוויים על הקמת המשכן אמנם פורטו בפרשת תרומה ובפרשת תצווה אך הם באים לכלל ביצוע בפרשת ויקהל ובפרשת פקודי שאחריה, ולמעשה צמד פרשיות אלה חוזר בשינויים על הנאמר בפרשות תרומה ותצווה.

עיקר הפרשה מוקדש לתיאור בניית המשכן וכליו, אך פיסקה קצרה בתחילת פרשת ויקהל מדברת על איסור עשיית מלאכה בשבת, ודגש ניתן על איסור הבערת אש בשבת. מסמיכות הפרשיות, למדו רבותינו, שמלאכות שבת נגזרות מהמלאכות שנעשו בהקמת המשכן.
לאחר מכן בא תיאור התרומות וחומרי הגלם השונים שנתרמו למשכן, ונושא מינויים של בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך ו"כל איש חכם לב" לעבודה במלאכות האמנות העדינות הדורשות כישרון מיוחד.


במירב השנים הפשוטות, קוראים את פרשת ויקהל ביחד עם פרשת פקודי, לרוב יחד עם פרשת החודש ובשנים מסוג הכז יחד עם פרשת פרה.

בשנים פשוטות מסוג השא קוראים את פרשת ויקהל לבדה, ביחד עם פרשת פרה.

בשנים מעוברות קוראים את פרשת ויקהל לבדה, בשנים מסוג החא והשג בלי אחת מארבע הפרשיות ובשאר השנים המעוברות ביחד עם פרשת שקלים.



על ההפטרה:
הפטרת ויקהל עוסקת בתיאור בניית בית המקדש בימי שלמה המלך, בספר מלכים א', פרק ז'.

הפטרה זאת נקראת רק באחת מכל עשר שנים, בשנים מעוברות מסוג החא והשג, מפני שפרשת ויקהל נקראת יחד עם פקודי, בכמעט 90% מהשנים (ובצמוד אליהן נקרא כמעט תמיד את פרשת פרה אדומה או את פרשת שקלים.)



התמונה מעוטר בתפילין באה להמחיש שההקלטה נעשתה ביום חול ולא בשבת או במועד. ח"ו.
(מצורף טקסט מתיקון קוראים, בכדי לסייע למשננים.)


לעילוי נשמת אבי-מורי שלום בן יוכבד, ע"ה.