שיר עד - בין נהר פרת ונהר חידקל - מילים: ח.נ ביאליק | לחן: גיל אלדמע | שירה: לאה אברהם ושוקי וגנר

Описание: מילים: חיים נחמן ביאליק (1934-1873) |
לחן: גיל אלדמע (2014-1928) |
עיבוד: גיל אלדמע (2014-1928) |
ביצוע: לאה אברהם (נ' 1945) ושוקי וגנר |

שנת כתיבה: תרס"ו, 1906 | שנת הלחנה: תחילת העשור של 1970.

השיר "בין נהר פרת ונהר חידקל" ("Between The River Euphrates And The River Hiddekel")
("Bein Nehar Prat U'Nehar Hiddekel") הוא הראשון מתוך 15 שירים, המשתייכים לסדרת שירי-העם, שפרסם חיים נחמן ביאליק במהלך השנים תרס"ח-תר"ע, 1910-1908.

השיר מקורי וכתוב ברוח שירת-העם היידית. כרוב שירי הסדרה, גם הוא עוסק בגעגועי אהבה.
ביאליק כתב את השיר בשנת תרס"ו, 1906.

השיר נתפרסם לראשונה בשנת תרס"ח, 1908, בספר שיריו של ביאליק, תחת הכותרת "משירי עם".

באותה שנה, בשבט תרס"ח, 1908, שב ביאליק ופרסם את השיר ב"השילוח", כרך י"ח, חוברת ב', עמ' 105-103. גם כאן תחת הכותרת "משירי עם". נתלוו אליו באותה החוברת, בהתאמה, השירים "יש לי גן", "תרזה יפה", "מנהג חדש", "לא ביום ולא בלילה".

השיר נדפס מחדש בתרע"ז, 1917, בחוברת "משירי עם" (הוצאת "מוריה", אודיסה), והפעם תחת הכותרת "בין נהר פרת ונהר חידקל".
במהדורת תרפ"ג, 1923, נכלל השיר במדור "משירי העם". לקראת פרסום מהדורה זאת הכניס ביאליק מספר שינויים בשיר, שעיקרם חילופי השבעת הכשפים בבית התשיעי של השיר. ההשבעה "לחש נחש, כוס של ברכה", הוחלפה בהשבעה "ריפת דיפת ומוריפת".
במהדורת תרצ"ג, 1933, נדפס השיר במדור "מזמורים ופזמונות - מעין שירי-עם".
(מתוך: "חיים נחמן ביאליק - שירים - תרנ"ט-תרצ"ד: מהדורה מדעית", מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל-אביב / דביר, תש"ן, 1990, עמ' 248-245).

לשיר "בין נהר פרת" מספר לחנים, ובהם לחן מאת ידידיה אדמון (1985-1894) משנת 1925, ולחן מאת גיל אלדמע (2014-1928) מתחילת העשור של 1970.
אך את עיקר פרסומו ותפוצתו קיבל השיר בלחן שירו של עֻתְ'מָאן אַלמַוּצִלִי, "קַדֻּכַּ אַלְמַיָּאס" ("قدّك الميّاس") ("Qadduka AlMayyas") ("גזרתך הנאה").
שיר ערבי זה מוכר גם בגרסה התורכית: "Adalar sahilinde bekliyorum"/"Ada Sahillerinde Bekliyorum"; בגרסה היוונית: "Μάτια μου"/"Matia Mou"; ובגרסת כרתים: "Χαλεπιανός μανές"/"Halepianos Manes".
לטענת ברכה צפירה (1990-1910), לחן השיר "בין נהר פרת" לקוח משיר אהבה ערבי ממוצא סורי, בשם "אָדוּק אַלְמַואל"(*). שיר זה היה נפוץ בארץ-ישראל בעשור של 1920, והיא זאת שהתאימה אותו בשנת 1930 לשירו של ביאליק (מתוך ספרה של ברכה צפירה, "קולות רבים: אצילותה של השתייכות מחייבת", הוצאת מסדה, תשל"ח, 1978, רמת גן).
השיר עובד על-ידי נחום נרדי (1977-1901), והוקלט לראשונה בשנת 1937 על-ידי צפירה, בעיבודו ובליוויו בפסנתר.
(*) בערבית מצרית ובמקצת ערים צפון אפריקאיות, האות ק' בערבית (ق) מבוטאת כמו האות אל"ף. מתוך שכך, התאמת המילה "אדוק" לתעתיק הערבי, יכולה ליצור זהות עם המילה קַדֻּכַּ".

גיל אלדמע הלחין את השיר עבור המחזמר, "בת המלך", של התיאטרון לילדים ולנוער מייסודה של אורנה פורת.
המחזמר עובד ובויים על-ידי אורנה פורת, על בסיס "אגדת שלושה וארבעה" של חיים נחמן ביאליק.
הוא עלה לראשונה ב-1973 ולאחר מכן ב-1980.
בשנים שבהן הציג, הביא את יצירתו של ביאליק לתודעתם של ילדי ישראל.

הביצוע, המובא כאן לשיר מפי לאה אברהם (נ' 1945) ושוקי וגנר, בלחנו של גיל אדלמע, נדפס בתקליטור "אשירה לידידי - שירי גיל אלדמע", בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי.

ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט "חיים נחמן ביאליק", מפי:
1. שרה אסנת הלוי (1975-1913) - בלחן עת'מאן אלמוצלי.
2. גאולה גיל (נ' 1932) וקבוצת "צבר" ("אורנים צבר") - בלחן עת'מאן אלמוצלי.
3. רונית אופיר (נ' 1951) - בלחן עת'מאן אלמוצלי.
4. עופר כלף (נ' 1968) - בלחן עת'מאן אלמוצלי.
5. אורה זיטנר (2020-1946) - בלחן גיל אלדמע (2014-1928) ובלחן עת'מאן אלמוצלי.
6. לואי דנטו (2010-1929) - בלחן ידידיה אדמון (1985-1894).

בין נהר פרת ונהר חידקל
על ההר מיתמר דקל.
ובדקל, בין עפאיו,
תשכון לה דוכיפת זהב.

ציפור זהב! עופי, חוגי,
צאי ובקשי לי בן-זוגי,
ובאשר תמצאיהו -
כפתי אותו והביאיהו.

אך אם-אין לך חוט השני
דברי שלום אל חתני;
מה תגידי לו? הגידי:
נפשי יוצאת אל ידידי.

ריפת דיפת ומוריפת -
ככה שחה הדוכיפת:
לילה אטוס אל בית דודך
ואגלה לו את-סודך.

אשאל לו בשמך לשלומו,
דמותך אראה לו בחלומו;
פתאום יקפוץ ממשכבו
ועל מטאטא רכוב יבוא;

ונוצה רכה שמורה עימי,
מרוטה בעצם יד של-אימי,
מעיניה שנת המעיטה,
לעשות כר לאפיריון בִּתה.

ובמחבואה, זהב רקומה,
כבר מחכה ההינומה,
נדני מושלש, נכונה אני -
ולמה אחרו פעמי חתני?

מה-לי עושרך, מה-לי רישך?
למה מישייך לי עם-ששך?
מישיי שערך, חיקך כרי,
את מטמוני עם-אוצרי.

יש-לי משלי רב מוהר:
בלורית שחורה ואש הנוער,
שתיהן לך - וברגל קלה
לקראת דודך בואי, כלה!

עריכה: אתי ירוחמי.

שיר עד - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.

להרשמה לערוץ "שיר עד" ביוטיוב ◄    / @shir-ad