פסח - הלכות בדיקת חמץ | מהי נוסח הברכה? היכן בודקים? האם מברכים שהחיינו? זמן הבדיקה? | רבי דוד בכר

Описание: בעניין נוסח הברכה על 'בדיקת חמץ' - בגמרא מסכת פסחים דף ז' ע"ב למסקנא דמילתא אמרינן שקודם שיבדוק את החמץ צריך לברך "אשר קב"ו על ביעור חמץ" וכן פסק בשו"ע ריש סימן תלב. ואף שאינו מבער החמץ עד למחר, כתב המשנה ברורה שם סק"ג דכיון שבדיקה זו לצורך ביעור, הוי מעין הביעור. ואין מברכין "על בדיקת חמץ" כיון שאין זה סוף מצותו . וגם אין מברכין "על ביטול חמץ" כיון שעיקר הביטול הוא בלב, ואין מברכים על דברים שבלב. וכתב הצל"ח שהגמרא שם באה להשמיענו חידוש דאפי' שלמעשה מברך על הספק שאולי לא ימצא חמץ, ובמס' שבת דף כג ע"א נחלקו אביי ורבא אי מברכינן על הספק במצווה דרבנן או לא, דלדעת אביי על 'ודאי' דדבריהם בעי ברכה, אבל 'ספק' דדבריהם לא בעי ברכה, ולכן אין מברכים על הדמאי שהפרשתו אינה אלא מן הספק. ולדעת רבא אף על הספק בעי ברכה, ומה שאין מברכין על הדמאי משום שרוב עמי הארץ מעשרים הם. לעניין בדיקת חמץ י"ל דלכולי עלמא מברכינן, שהרי התוספות במס' בכורות דף כ ע"א כתבו דהא דלא אמרינן גבי דמאי סמוך מיעוטא שאינם מעשרים לחזקת טבל והוי טבל מדאורייתא , משום שאין זו חזקה גמורה, דשמא עשה כר' אושעיא שהכניס התבואה במוץ שלה וכדאיתא במס' ברכות דף לא ע"א שבכה"ג פטור מהפרשת תרו"מ. ועוד שאין להחזיק שום אדם לרשע לומר שאינו מעשר רק בשביל אותם מיעוט שאינם מעשרים. והתוספות במסכת יבמות דף קיט ע"א כתבו כתירוץ האחרון, שאין מחזיקים סתם אדם לרשע. ולפי זה דווקא לגבי דמאי סובר אביי שעל הספק אין לברך, משום שלא מחזיקים סתם אדם לרשע לומר שלא עישר, אבל חמץ שהבית ודאי הוחזק בחמץ במשך כל השנה, וכמו שכתב הבית יוסף בסוף סימן תל"ז. י"ל דאף לאביי צריך לברך קודם הבדיקה, דהשתא שפיר יש "חזקת חמץ". ונהגו לומר 'לשם יחוד' קודם הברכה, ויכוון ויאמר שבא לקיים מצות עשה מדאורייתא להשבית החמץ קודם זמן איסור אכילתו, ומצות עשה מדרבנן לחפש אחר החמץ ולהוציאו מכל גבולו. ואף למחרת בשעת ביעור חמץ יכול לומר שמקיים מצות עשה מדאורייתא של "תשביתו" . ולעניין ברכת "שהחיינו" על מצות בדיקת חמץ שבאה מזמן לזמן, כתב הרא"ש במסכת פסחים שאין מברכים משום שסומכים על ברכת שהחיינו שמברכים בחג כמו שמצינו בעשיית סוכה שסומך על ברכת שהחיינו בחג. וכתב בברכי יוסף סימן תלג סק"ג שכן המנהג שלא לברך. וכיוצא בו כתב במחזיק ברכה דהאידנא נהוג עלמא שלא לברך דלא כהפרי חדש שכתב שראוי להנהיג לברך . וכתבו הבן איש חי פ' צו ס"ה וכף החיים אות ט, שאם נזדמן אצלו בגד חדש או פרי חדש יברך עליו ברכת "שהחיינו" קודם ברכת "על ביעור חמץ" ויכוין לפטור הבדיקה. ובאור לציון פ"ז ס"ד כתב שהנכון הוא לברך "ברכת הנהנין" ו"שהחיינו" ויאכל מעט, ואחר כך יתחיל בבדיקה. ואם אין לו פרי יכוין בברכת שהחיינו בליל הסדר גם על הבדיקת חמץ. אבל בחזון עובדיה פסח ח"א עמ' מא כתב שיניח הפרי לפניו בשעת ברכת "על ביעור חמץ", אך ברכת "שהחיינו" יברך רק אחרי שיתחיל קצת בבדיקה כדי להסתלק מחשש הפסק. ואחר שיגמור הבדיקה יברך "ברכת הנהנין" על הפרי ויאכלנו. ועיין עוד מאור ישראל ח"ב מס' פסחים דף קכא ע"ב. ובכל אופן כתב הפרי מגדים מש"ז סק"ב, שגם מי שפטר הבדיקה בברכת "שהחיינו" מברך שוב בקידוש של ליל החג כיון שהרגל עיקר והבדיקה טפילה. וכן כתב הכף החיים אות י. עוד פרטי הלכות הנוגעות לבדיקת חמץ, בשיעור זה.. "שמעו ותחי נפשיכם…."