שרץ מת נמצא בבית המקדש האם מותר לפנות אותו בשבת? עירובין פרק י משנה טו

Описание: משנה טו
רמב"ם על משנה מסכת עירובין פרק י משנה טו ודע שכל הנכנס לאיזה מקום בעזרה כשהוא טמא אם היה שוגג חייב חטאת, ואם היה מזיד חייב כרת כמו שנבאר בשבועות
פרשת שמיני ויקרא פרק יא
(כט) וְזֶ֤ה לָכֶם֙ הַטָּמֵ֔א
בַּשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֣ץ עַל־הָאָ֑רֶץ
הַחֹ֥לֶד וְהָעַכְבָּ֖ר וְהַצָּ֥ב לְמִינֵֽהוּ:
(ל) וְהָאֲנָקָ֥ה וְהַכֹּ֖חַ וְהַלְּטָאָ֑ה
וְהַחֹ֖מֶט וְהַתִּנְשָֽׁמֶת:
שרץ שנמצא במקדש

כהן מוציאו בהמיינו
רמב"ם על משנה מסכת עירובין פרק י משנה טו [טו] המיינו, אבנטו, והוא החגור שחוגר אותו בחצי גופו,
רש"י מסכת עירובין דף קד עמוד ב כהן מוציאו בהמיינו - בשבת, ולא חייש לטלטול דאין שבות במקדש,
רש"י מסכת עירובין דף קד עמוד ב הלכך בהמיינו אוחזו, דלא נגע ביה, ושרץ אינו מטמא במשא, והאבנט שמיטמא בשרץ - אינו מטמא הכהן האוחזו, דהוה ליה אבנט ראשון לטומאה, והלכה רווחת היא בכל הש"ס שאין אדם וכלים מקבלין טומאה אלא מאב הטומאה בלבד, וגם במקרא לא מצינו טומאה לכלים ולאדם אלא מן השרץ והנבלה וכיוצא בהן, שהוא אב הטומאה,
שלא לשהות את הטומאה
רש"י מסכת עירובין דף קד עמוד ב בהמיינו - באבנטו, ואף על גב דמטמי ליה לאבנט שהוא קדוש - הכי עדיף, שלא לשהות את הטומאה בעזרה,
דברי רבי יוחנן בן ברוקה
רבי יהודה אומר בצבת של עץ שלא לרבות את הטומאה
הרמב"פ פוסק בפרק ג הלכה כ בביאת המקדש שמוציאים בפשוטי כל עץ שלא מקבלים טומאה כמו רבי יהודה ואל כמו רבי יוחנן בן ברוקה עם האבנט.
רמב"ם על משנה מסכת עירובין פרק י משנה טו וצבת של עץ, "כלבתאן" עשויה מעץ, שאינה מקבלת טומאה, לפי שפשוטי כלי עץ אין מקבלין טומאה מן התורה כמו שנבאר בתחלת כלים

עכשיו נראה מחלוקת של שני תנאים רבי שמעון בן ננס, רבי עקיבא, מאיזה מקומות אם מוצאים שרץ מת מוציאים את השרץ?
מהיכן מוציאין אותו?
מן ההיכל
ומן האולם
ומבין האולם ולמזבח
משנה מסכת מידות פרק ה משנה א "כל העזרה היתה אורך מאה ושמונים ושבע על רחב מאה ושלשים וחמש מן המזרח למערב מאה ושמונים ושבע מקום דריסת ישראל אחת עשרה אמה מקום דריסת הכהנים אחת עשרה אמה המזבח שלשים ושתים בין האולם ולמזבח עשרים ושתים אמה ההיכל מאה אמה ואחת עשרה אמה לאחורי בית הכפורת:
דברי רבי שמעון בן ננס
רבי עקיבא אומר
רבי עקיבא סובר שמוציאים מכל שטח העזרה של 187 אמה על 135 ולא רק מחלקים של העזרה.
מקום שחייבין על זדונו כרת
ועל שגגתו חטאת
משם מוציאין אותו
רמב"ם על משנה מסכת עירובין פרק י משנה טו ולדעת ר' עקיבה מוציא השרץ בשבת מכל העזרה.
ושאר כל המקומות כופין עליו פסכתר
משנה מסכת תמיד פרק ה משנה ה :”ובשבת היה כופה עליהן פסכתר ופסכתר היתה כלי גדול מחזקת לתך ושתי שרשרות היו בה אחת שהוא מושך בה ויורד ואחת שהוא אוחז בה מלמעלן בשביל שלא תתגלגל ושלשה דברים היתה משמשת כופין אותה על גב גחלים ועל השרץ בשבת ומורידין בה את הדשן מעל גבי המזבח:
ר' עובדיה מברטנורא מסכת תמיד פרק ה משנה ה ועל השרץ - שנמצא בעזרה בשבת, כופים עליו פסכתר כדי שלא יטמאו בו הכהנים. שאין יכולים להוציאו משם בשבת, דעל שבות כזה גזרו ואפילו במקדש.
רבי שמעון אומר
רבי שמעון בא לחלוק על תנא קמא ממשנה יג שאמר שמותר לקשור נבל או כינור שהמיתר שלו נקרע בשבת כמו שכתוב קושרין נימא במקדש ואומר שמות רק קשר עניבה ולא קשר של קיימא
ר' עובדיה מברטנורא מסכת עירובין פרק י משנה טו ר"ש אומר מקום שהתירו לך חכמים וכו' - ר"ש פליג את"ק דלעיל דאמר קושרים נימא במקדש, וסבר דאין קושרים נימת כנור שנפסקה אלא בעניבה שהיא אסורה משום שבות בלבד וא"א שיבא בה לידי חיובא דאורייתא, אבל לא קושרין בקשר
מקום שהתירו לך חכמים
משלך נתנו לך
שלא התירו לך אלא משום שבות: