ראיון עם הרב יהושע לרר מתלמידי ישיבת 'מרכז הרב', על מפגשיו עם הראי"ה קוק. מראיין: הרב יוחאי רודיק

Описание: מתוך המרכז התיעודי בבית הרב קוק, מראיין: הרב יוחאי רודיק, הראיון התקיים סביב שנת 1990
ציטוטים מתוך הראיון:
"הרב קוק היה למעלה משכמו, רק ההופעה שלו היה אומר כולו כבוד, אני כל כך אהבתי אותו כשהוא נפטר ממש הכיתי את ראשי בקיר ובן כמה הייתי אז? בן 15, ולוויה כזאת כמו שהיתה לרב קוק לא היתה בירושלים לעולם!"

"בהלוויה אז כל רח' יפו, כל רח' הרב קוק, כל רח' הנביאים היה שחור מאדם, אמרו שהיו יותר ממאה אלף איש! כל הגגות, א"א היה לשאת את המיטה בשום אופן, אני היה לי פרוטקציה מהדודים ור' נתן והלכתי לטבילה מקודם (הייתי בן 15) וכיוון שא"א היה לשאת את הארון, היו מוכרחים לשאת ממש את הגופה מפני הדוחק, אז אני נשאתי את הראש. נכנסתי לאולם על יד הגופה ור' יעקב משה ישב על הארץ, הוא נתן מוסר לחברה קדישא, שידעו את מי הם הולכים לטהר, איזה בכיות, זה היה מרגש, זה היה נורא".

"בשמחת תורה, הריקוד, היו מסדרים במוצאי שמחת תורה הקפות בישיבה, היו באים אלפי אנשים, הריקוד של ר' יעקב משה (חרל"פ) עם הרב קוק, לראות לרקוד את שניהם ב"טהר ליבנו" זה היה משהו מהעולם ההוא, רק שניהם היו רוקדים, איזה דוחק היה, בכל רח' הרב קוק מי היה יכול להיכנס, עם תזמורת, אני הייתי תלמיד בפנים, זה היה משהו, אם אתה רואה יהודי כר' יעקב משה, רב של שערי חסד, רב של קנאים מי העיז לדבר נגד הרב יעקב משה מילה בשערי חסד , הוא היה אחד הגדולים הצדיקים והוא היה תלמיד-חבר של הרב קוק, איך שהוא הספיד את הרב קוק לפני הטהרה, זה אי אפשר לתאר, ישב על הארץ באיזה חיל ורעדה. היה רב שמחה אסף שאמר: שמהמהר"ל מפראג עד הרב קוק לא קם כמוהו. אני הלכתי עוד הרבה ימים לבד להר הזיתים לציון שלו, הייתי עד שיגעון מאוהב בו".