שיר עד - שיר אסירי עכו - מילים: זאב ז'בוטינסקי | לחן: יוסף מילט | שירה: מקהלת רון-דור, 1968

Описание: 🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה.    / שירעד  

מילים: זאב ז'בוטינסקי (1940-1880) |
לחן: יוסף מילט (1947-1889) |
עיבוד: יוסף בן-ברוך (קופיאן) (1968-1912) |
שירה: מקהלת רון דור - Ron Dor Choir (הקלטה חיה) |

"שיר אסירי עכו" (מוכר בשם "מני דן עד באר שבע") הוא שיר המנון לגיבור תל-חי, יוסף טרומפלדור ("הגיבור הגידם"), ולשבעת חבריו, מגיני תל-חי והגליל העליון ("חורשי תל חי"), שנפלו ב-י"א באדר תר"פ, 1.3.1920. מובעת בו האמונה שלא לחינם נשפך הדם בתל-חי: "לנו יהיה כתר החרמון".

השיר נכתב בשנת 1920, שבועות ספורים לאחר מאורעות תל-חי, ע"י זאב ז'בוטינסקי ומספר מחבריו להגנה, בעת שבתם בכלא עכו.

זהו השיר המקורי הראשון מבין שירים רבים שנכתבו על אסון תל-חי, וכן השיר הראשון מבין 8 שירים מקוריים בעברית שכתב ז'בוטינסקי.

בתים 4-3 של השיר נדפסו לראשונה ב-2.7.1920 בעיתון "העולם". וכך נכתב: "טלגרמה מ-‭12‬ יוני ל'דואר היום', שיצאה מחיפה ואשר עליה חתומים האדונים: שילר, ברוכוב ושלוש, מודיעה 'כי תחת לחץ דרישת הצבור התרצו האדונים זבוטינסקי וחבריו, אסירינו בעכו, לותר על שביתת הרעב'. [...] האסירים הם במצב טוב והם מזמרים: בין אילת ומתולה / ישנו קבר שומם: / בו שומר גבול ארצנו / גבור גדם. // אנו שבי, אך לבנו - / בתל־חי בצפון / לנו, לנו, כֻּלְךָ לנו / כתר החרמון."

בכ"ז בתמוז תר"פ, 13.7.1920, נדפס לראשונה השיר במלואו בעיתון "דאר היום" (שנה ב'. גיליון רלב. ירושלים), בכתבה שכותרתהּ "הימים האחרונים בעכו (רשמים)":
מני דן ועד באר-שבע / מגלעד לים, / אין אף שעל אדמתנו / לא כופר בדם / דם עברי רוו לשובע / ניר והר וגיא, / אך מדור ודור / לא נשפך טהור / מדם חורשי תל חי - / בין אַילת ומתולה / נסתר בקבר שומם, / דום שומר גבול ארצנו / גיבור גידם. / אנו שבי - אך לבנו / אלי תל-חי בצפון, / לנו, לנו כֻּלְךָ לנו / כתר החרמון.

מילות השיר נדפסו גם ב"לוח הגאולה" לשנת תרפ"א, 1920, שיצא לאור ע"י אלעזר שורץ בירושלים (דאר היום, 13.8.1920).

להלן פירוט מידע על השיר, מתוך פרסומים של חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן (**):
כחודש ימים לאחר האסון בתל חי, ביום הראשון של חוה"מ פסח תר"פ, 4.4.1920, פרצו מאורעות דמים בירושלים. המון ערבים מוסת עלה מנבי מוסא ופרע במשכנות היהודים. זאב ז'בוטינסקי, ששימש מפקד ההגנה בירושלים, ו-19 לוחמים ממגיני העיר, נעצרו ע"י השלטונות הבריטים. ז'בוטינסקי נדון ל-15 שנות מאסר עם עבודת פרך, והצעירים ל-3 שנות מאסר עם עבודת פרך (*). אז החלה פרשת נדודים שלהם מכלא לכלא. תחילה בקישלֶה (בית המעצר שבמגדל דוד); משם למוּסקוּביה (בית הסוהר המרכזי במגרש הרוסים בירושלים); משם לבית הכלא בקנטרה על גדות תעלת סואץ (שנקרא בפיו יושביו 'כאן טהרה'); משם הועלו צפונה דרך לוד עד לבית הכלא בחיפה; ולבסוף הועברו לבית הכלא בעכו.

בשבתו בכלא עכו הנציח ז'בוטינסקי את מסע הנדודים ההזוי הזה בשיר: "מקנטרה עד נקוּרה / מן הים עד הר נבו / אין בית כלא בארצנו / אשר לא היינו בו". (נקוּרה = ראש הנקרה).

בהשראת שורות אלה כתב ז'בוטינסקי מאוחר יותר את "שיר אסירי עכו", עם כמה מחבריו לכלא. כל אחד תרם את חרוזו לשיר, וז'בוטינסקי סגנן אותו סופית.

השיר כונה תחילה "שירת האסירים". הוא נדפס בשם זה באב תר"פ, בגלוית דואר מיוחדת שהפיץ בארץ המו"ל הפרטי י"ש סגל מראשון לציון. אחר-כך נקבע שמו כ"שיר אסירי עכו".

נוסח "שירת האסירים" היה:
מני דן עד באר-שבע / מגלעד לים, / אין גם שעל אדמתנו / לא כופר בדם - / דם עברי רוו לשובע / ניר והר וגיא. / אך מדור דור / לא נשפך טהור / מדם חורשי תל חי -
בין אַילת ומתולה / נסתר בקבר שומם / דום שומר גבול ארצנו, / גיבור גידם. / אנו שבי - אך ליבנו / אלי תל-חי בצפון, / לנו, לנו כולךָ לנו / כתר החרמון.

המשפט: "נסתר בקבר שומם", המתאר את מקום קבורתו של טרומפלדור, שונה עם השנים ל"עומד קבר שומם", שכן כשנכתב השיר מקום קברו לא בלט בשטח.

יוסף מילט הלחין את "שיר אסירי עכו" בסגנון התואם את הרוח האלגית ההרואית שלו. נראה כי מילט ביקש לשוות ללחן צביון המנוני, שיהלום את הטקסט ההירואי. עם זאת השיר השתבץ בזמרת הארץ כשיר זיכרון ולא כהמנון.

עם פרסומו, נפוץ השיר ברחבי הארץ ובקרב יהודי העולם. הוא, למעשה, פרסם את פרשת תל-חי, שכן בתנאי התקשורת של אז השירים הקדימו לעיתים את העיתונים במסירת החדשות.

כמו כל שיר עם, גם "שיר אסירי עכו" ספג עם השנים שיבושים במילים ובלחן.

לשיר לחן נוסף, מאת י. הילמן (J. Heilman), תחת כותרת "מני דן".

(*) בעקבות לחץ הציבור והיות ז'בוטינסקי מיוזמי הגדודים העבריים שלחמו עם הצבא הבריטי בכיבוש הארץ, המתיק הפילדמרשל אלנבי את גזר דינם של 20 אסירי עכו והעמידו על 3 שנים לז'בוטינסקי ו-6 חודשים לחבריו, ואף ביטל את עבודת הפרך. בפועל ישבו האסירים בכלא 3 חודשים בלבד.

השיר, המובא כאן מפי מקהלת רון דור, הוקלט בהופעה חיה, ונטבע בשנת 1968 בתקליט "ליל מחתרות" (הד ארצי, 14050 BAN).
מקהלת רון דור היתה מקהלת חובבים שהורכבה מוותיקי בית"ר, אצ"ל ולח"י. ביניהם אסירים בבתי הכלא ובמחנות המעצר הבריטיים בארץ ובאפריקה.

ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט "יום תל-חי - י"א באדר", מפי:
• שמיניית ווקאל.
• הבנימינים.
• מקהלת השקמים.

המילים המושרות רשומות על-גבי הסרטון.

(**) אליהו הכהן, מתוך:
1. התכנית "גלגולו של שיר" - לקט מסדרת התכניות הפומביות "מועדון הזמר" של קול ישראל שהוקלט בבית המורה בתל-אביב בעריכת עודד פנחסי;
2. חדשות בן עזר, 8.4.2010;
3. "האם היה המנון לארגון 'ההגנה'?", בלוג עונ"ש, 6.9.2019.

הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.