אברכים צוללים 🤿 בחוף קיסריה לחפש תכלת לציצית

Описание: לא יאומן - חבורת אברכים שמחפשת חלזונות בחופי קיסריה, גוזזת צמר כבשים, מגדלת חיטים מזנים עתיקים ומבעירה אש בתוך גליל בטון: שיטת הלימוד הייחודית בכולל האברכים מתרגמת את הלימוד לחיי המעשה.
בבין הזמנים האחרון, לאחר שהתעמקנו בהלכות ציצית, לקחנו את האברכים למרכז הצלילה בקיסריה, וחיפשנו שם את חלזון התכלת. ירדנו למים עם בלוני חמצן וראינו חלזונות אמיתיים שמהם, ככל הנראה, הפיקו את צבע התכלת לצביעת פתילי הציציות. לפי חוקי שמירת הטבע, היה אסור לנו להוציא את החלזונות מהמים, ולכן רק לקחנו עמנו שלל של קונכיות ריקות. בנוסף להיכרות עם החילזון הייחודי, צפינו בכל תהליך הצביעה שהומחש בפנינו על ידי עמותת פתיל תכלת. הייתה זו השלמה מרתקת במיוחד להלכות שלמדנו מתוך הכתב.

"אגב, במהלך הביקור בנמל קיסריה ובעיר העתיקה נכנסו האברכים לאמפיתאטרון המפורסם והעתיק של קיסריה וישבו שם ללמוד. ובכך זכינו לקיים את מאמר חז"ל במסכת מגילה (ו) 'והיה כאלוף ביהודה ועקרון כיבוסי' אלו תיאטראות וקרקסיות שבאדום שעתידין שרי יהודה ללמד בהן תורה ברבים' והגמרא מיד לאחר מכן מדבר על העיר קיסריה ביתה של אדום".
לפרטים כנסו לאתר הבית
https://dorshei.org/
הסרטון באדיבות כולל דורשי ציון
אהבתם את הסרטון - תעשו לייק
לחץ על הרשמה למינוי כדי להתעדכן על סרטונים חדשים ומעניינים - ההרשמה בחינם
תכתבו תגובה מה דעתכם על הסרטון.
You liked the video - Like
Click Subscribe to Subscribe to stay up to date on new and interesting videos - Free Registration
Write a comment What you think of the video.
http://www.rakmas1000.ntt.co.il/ היכנסו לאתר ותיהנו מכל מה שמעניין בציבור החרדי
אברכים ובעלי בתים, ליטאים וחסידים, ירושלמים, אשכנזים, ספרדים ותימנים, מכל העדות והחוגים יושבים יחד ולומדים תלמוד בבלי וירושלמי אליבא דהלכתא, תנ"ך, משניות ועוד שאר חלקי התורה שאין להם דורש ומבקש.

כל זאת באוירה ישיבתית, התלהבות, שמחה ודבקות,

תוך סיפוק רב ותחושה שהם לומדים במקום הטוב ביותר עבורם.

בכל מקום שתפגשו אברכים הנמנים על חובשי ספסל דורשי ציון

תמצאו אברכים בעלי ידיעה מקיפה בסוגיות, עד לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, לימוד שהוא נחלת יחידים,

לימוד שרק דרכו גדלים דור של תלמידי חכמים בעלי פסק ובעלי ידיעה רחבה בש"ס.

"ההמחשה המעשית היא רק אחת הדרכים להעמקת הלימוד" אומר לנו הרב אברהם צוויג, ראש כולל "דורשי ציון" בביתר עילית, "אבל עבורנו זו דרך חשובה".

כיצד התחלת עם נושא ההמחשות המעשיות?

"ההתחלה של הכולל הייתה במיקוד על זיכרון הלימוד. אחרי נישואיי גרנו ברובע היהודי ולמדתי בכולל של קהילת 'אדרת אליהו'. שם מעודדים מאד את השינון והחזרה על הלימוד ועוסקים רבות בעקרונות שונים לשיפור הזכירה. לאחר כמה שנים עברתי לגור בביתר עילית. העיר הצעירה הייתה כמעט שוממה וחשבתי לפתוח כולל. דברתי עם חברים והצעתי להם לפתוח בית מדרש בסגנון דומה לכולל ברובע. התחלנו עם מסגרת שיועדה לשעות אחר הצהרים, ובמסגרת זו המשכתי לשלב שיטות שונות לזכירת הנלמד.

"עד היום הנושא חשוב לי מאד. אנשים לומדים במשך שנים, אבל לא מצליחים לזכור כלום וזה ממש אכפת להם. ראיתי כי ללא דרך יישומית מוכחת קשה לעמוד בעקרונות ובערכים שקבלתי בכולל הקודם. חיפשתי שיטה פרקטית כיצד להוריד אותם למעשה באופן שיוציא אותם מהכח אל הפועל. ואכן, למדתי כי יש שיטות מסודרות לארגון החומר על מנת שייזכר היטב לאורך זמן. פיתחתי את הדברים לאחר מחקר רב וניסיונות שונים יחד עם האברכים. שילבנו מספר שיטות לזכירת הגמרא ולקחנו חלק מכל שיטה על פי ניסוי וטעיה והלומדים בכולל ניסו וראו כי טוב. היה מדהים לראות כי הם קבלו חשק ללמוד והרגישו סיפוק מחודש מהלימוד".
תוכל לתת לנו דוגמאות לעצות יעילות לזיכרון הנלמד?
"יש הרבה מאד עצות וניואנסים שכל אחד משפיע על הזכירה, וכתבנו הכל בחוברת הדרכה לקנין הש"ס שניתן להוריד מהאתר של דורשי ציון. העקרון היסודי הוא שהמח זוכר את מה שמסומן אצלו כמידע חשוב. את מה שלא נתפס כחשוב, מערכות הסינון של המוח מעבירות ל'ארכיון'. לכן אדם זוכר אירועים חשובים ומקרים יוצאי דופן או מסעירים בחייו, גם ללא שיבצע שוב תרגול או שינון של הדברים. ועל כן, כשרוצים לרכוש חומר לימודי יש צורך להעביר את המסר למח שזהו מידע שחשוב לזכור. חזרות על המידע הן הדרך המוכרת ביותר למטרה זאת. ובנוסף, גם ההמחשות שאנו עושים, משדרים זאת למוח. כמו כן, ככל שהדבר ברור ומובן יותר, הוא גם מופנם עמוק יותר. אך כיוון שבלימוד בקיאותי לא ניתן ללמוד בקצב שלומדים לימוד עיוני, אנחנו מוגבלים בזמן שניתן להשקיע על מנת לעיין.

"טעות נפוצה היא, שאדם לומד ומבין את הדף שלמד, חושב שאם הגיע להבנה והשלים את יעדו, הוא יכול להמשיך הלאה, ולאחר תקופה פשוט יחזור שוב ויקיים את החיוב לחזור על החומר שלמד, אך לא. פעולה זאת שהוא עושה לאחר תקופה אינה נחשבת חזרה כלל, כי אם לימוד מחדש של אותו החומר, שכבר הספיק לשכוח! חזרה אמורה להיות רענון של חומר שזוכרים אותו ולא של חומר נשכח. ולכן הלימוד הראשוני כה חשוב שייחרט בזיכרונו של הלומד באופן מוחלט.

"היעד שאנו מציבים לאברך הוא שכאשר הוא חוזר לביתו ואשתו שואלת אותו איך היה בכולל ומה הוא למד היום, הוא חייב להיות במצב בו הוא מסוגל למסור לה שיעור בעל פה על הדף שלמד ללא כל קושי. רק ידיעה כזאת אכן משמרת את הדפים לאורך זמן בזיכרון.

"כמובן שיש לנו גם תוכנית מסודרת של חזרות על כל מה שלמדו מאז נכנסו למסגרת הלימוד, והתוכנית בנויה על הגדלת מרווחי זמן החזרה בין חזרה לחזרה. וכך, ברגע שהאברך ניגש ללימוד הראשוני בידיעה שעליו לדעת את הדף בעל פה, כל הלימוד שלו שונה וממוקד הרבה יותר. הוא חייב להוציא בפיו את כל מה שהבין ולומר זאת בעל פה, וגם את החזרות לעשות בעל פה, כי הזיכרון צריך להיות אקטיבי ולא פאסיבי.

"ניתן עוד להאריך הרבה ברכיבים נוספים בלימוד שהם הכרחיים לזכירה, לעומת חלקים שמזיקים ויש להימנע מהם.