פרשת יתרו - הרב עמי כהן

Описание: פרשת יתרו - זכור ושמור בדיבור אחד - הרב עמי כהן
שיעור שנמסר בסדרת שישי במקדש, בית הכנסת מקדש מעט, הוד השרון

מקורות -
פרשת יתרו – מעשה בראשית פרשת ואתחנן – יציאת מצרים
(שמות פרק כ, ח-יא) (דברים פרק ה, יב-טו)
זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ: שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ
--- כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ:
שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד
וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ: וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ:
וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי
שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ
לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ
--- וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל
וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ: בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ
--- לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ:
כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם
הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח וַיֹּצִאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה
בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ
הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ: לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת:
1. בבלי, מסכת ראש השנה דף כז עמוד א
זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו, מה שאין הפה יכולה לדבר ואין האוזן יכולה לשמוע!
2. מדרש תנאים (הופמן - דברים ה, יב,) - בין הציווי זכור לציווי שמור
"זכור" - זוכרהו על היין וכן הוא אומר (הושע י"ד ח') זכרו כיין לבנון.
"שמור" - שומרו מלעשות בו מלאכה".
3. רבי יעקב ליינר - בית יעקב על התורה - פרשת ואתחנן – זכור מצד הנותן , שמור מצד המקבל
אנכי ה' א-לקיך - ענין ההפרש שבין לוחות הראשונות לדברות האלו כי אלו נשתיירו בשלמות, כי בהראשונים כתיב זכור את יום השבת לקדשו ובאלו כתיב שמור. כי מצד השי"ת, הינו הזכירה, הוא באור גדול, ואין האדם יכול לקבל אור כזה שיטיב לבו להתמשך אחר השי"ת בעומק, אכן שמור הוא שישמור את עצמו על המעשה, וזה בכח האדם, וממילא מצד השי"ת היה הדבור זכור, אכן מצד האדם לא קבל רק שמור וזהו זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו (ר"ה כז א) ושניהם נכללו בזכור, אכן האדם לא קבל רק השמירה, כמו דאיתא בזהר הקדוש (אמר צ"ב ב) זכור לדכרא ושמור לנקבא, וענין הנוקבא הוא צמצום אור אין סוף ברוך הוא
4. הרב יואל בן נון – "זכור ושמור בדברו אחד נאמרו" - מגדים ט עמ' 18
... אין מנוס אפוא מלשוב להגדרת חז"ל שרק היא מתעלה מעל לחוק הסתירה, ורואה את שתי ההנמקות (של מצוות השבת בשמות ובדברים) כשני צדדים של מטבע אחת. כל אחד מן הצדדים נראה ונשמע לבני-אדם רבים כמכיל עולם ומלואו, בלי להניח מקום לזולתו. קבוצות שונות בישראל ובעולם בונות את השקפותיהן ואת אורחות חייהן על אחת משתי התפישות.
המחקר הביקורתי החילוני של התורה רואה כאן לא רק שתי תפישות, אלא שני מקורות"!
אבל "שורש ההאמנה הוא שורש הכפירה". זו בדיוק קדושתה העליונה של התורה מאת ה', שאין שתי התפישות האלה - כל אחת שלמה ומוחלטת בתוכה - אלא שני צדדים של מטבע אחד.
רק האדם אינו יכול לקלוט ולתפוש בבת-אחת את שני צדי המטבע! אך בדבר ה' נאמרו ישני צדי המטבע - זכור ושמור; מעשה בראשית ויציאת מצרים; ה'דתיות הקוסמית' ו'המוסריות החברתית' - בדיבור א-לוהי אחד, מה שאין הפה האנושי יכול לדבר, ואין האוזן האנושית יכולה לשמוע.


שמות פרק כ, יד דברים פרק ה, יח
הדיבר העשירי – לא תחמוד
לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ וְלֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ
לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ
וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ
וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ
הדיבר החמישי - כבד את
כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ
כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ
לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ
וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ
עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה’ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ: עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה’ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ:
רות פרק ג, א
(א) וַתֹּאמֶר לָהּ נָעֳמִי חֲמוֹתָהּ בִּתִּי הֲלֹא אֲבַקֶּשׁ לָךְ מָנוֹחַ אֲשֶׁר יִיטַב לָךְ: