לאחר הברית ואמירת י"ג מידות: קליפ סיכום משיחת החיזוק של מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א בקהילת 'בית השם'

Описание: בס"ד

לאחר הברית ואמירת י"ג מידות: מרן רבינו שליט"א בשיחת חיזוק מיוחדת בקהילת 'בית השם'

מעמד כבוד התורה בראשות מרן עמוד ההוראה הגר"י זילברשטיין שליט"א בבית הכנסת המרכזי 'בית השם' | בעודו משמש כסנדק בברית המילה לנינו, פרץ רבינו פעמיים בבכי נרגש | בשיחת החיזוק שנשא לאחר מכן, אמר: 'אינני יודע כיצד להודות להקב"ה שאני יושב פה בשבת אחים גם יחד, בין ת"ח שרק רוצים לקיים את רצון השם' | צפו:

התרגשות מרובה שררה בשבוע האחרון בקהילה התורנית 'בית השם' שבשכונת 'גבעת סוקולוב' המפורסמת לשם ולתהילה בעיר בני ברק, על מאות מתפלליה ולומדיה, תחת ניהולו של ראש הקהל הרה"ג ר' שלמה קולדצקי שליט"א, אחיינו של רבינו, בעקבות ביקורו הראשון והנדיר של מרן רבינו שליט"א בקהילה.

רבינו, שהגיע להשתתף בשמחת הברית לנינו, נכד לחתנו הגאון רבי אליעזר רוט שליט"א, ראש כולל 'נתיבות המשפט', ובן לנכדו הרה"ג ר' דוד רוט שליט"א, וחתנו של הגאון רבי שמואל הלוי הוניגסברג שליט"א (בעמח"ס ביאורי סוגיות וביאורי הדף, ור"מ בישיבת סלבודקה), ניאות להשמיע שיחת-חיזוק בפני ההמונים שגדשו את ביהמ"ד 'היכל שמואל' המורחב והמפואר.

בטרם החלה ברית-המילה, פנה רבינו לקהל הרב ואמר: 'תראו יקיריי, אני מודה לכולם שבאו כאן לשמחה שלנו. מאחר וכעת הזמן לעם ישראל זמן מאד קשה, אני רוצה לבקש מכולם שנגיד מיד אחרי הברית י"ג מידות, כיון שעם ישראל זקוק לרחמים מרובים, וברית זה השראת השכינה, ונכוין שהקב"ה ירחם על האומה שלנו'.

במהלך הברית עצמה, שימש רבינו כסנדק, ומיד לאחר הברית כשהחלו הקהל לומר ברגש ובכוונה י"ג מידות ג' פעמים, פרץ רבינו בבכי רב מתוך תפילה ובקשה על המצב של כלל ישראל, וכן בשנית כשכובד באמירת הברכות, בהגיעו לפסוק 'הודו להשם כי טוב כי לעולם חסדו', פרץ רבינו שוב בבכי נרגש מתוך הודאה להשי"ת.

מיד לאחר הברית, עלה רבינו על בימת ארון-הקודש, ופתח בשיחת חיזוק מיוחדת: "היום זה זמן שכולם מפחדים, העולם רועש וגועש, נמצאים פה ברוך השם תלמידי חכמים, ויכולים הרבה מאד להשפיע, יש פה כעת ברית, כרתנו ברית, וזה זמן מאד מאד קדוש, אנו יכולים מאד להשפיע".

לאחר מכן סיפר רבינו סיפור המעיד על גדולת וקדושת הזמן של ברית מילה: "אני רוצה לספר לחברי, למדתי בישיבת סלבודקא, מו"ר ממרן ראש הישיבה הגאון רבי מרדכי שולמן זצ"ל היה חזן במוסף של ראש השנה והתפלל בהתרגשות, ובאותו יום גם היה ברית מילה והוא כובד בברכות, והוא פרץ בבכי בברכות, ונשאל לאחר מכן מדוע בתפילה לא בכה כמו שבכה בברכות הברית, מה הפשט.

"השיב רבי מרדכי שולמן זצ"ל: 'בתפילה אומרים זוכר הברית, אבל כעת אמרנו כורת הברית, איזה יותר חשוב? זוכר הברית או כורת הברית? הוי אומר כורת הברית, כעת הקב"ה כרת ברית איתנו, וזה לא רק זכירה, אלא בפועל נכרתה הברית'.

"עם ישראל כעת מייחל לתלמידי חכמים, לא יודעים מה ילד יום, הימים האלה הם ימים מאד קדושים, ואנחנו כעת נמצאים פה, שבת אחים גם יחד, ויכולים הרבה מאד להשפיע".

לאחר מכן סיפר רבינו כמה סיפורי הוד על האדמו"ר הרה"ק רבי שלמה מזוויעהל זצוק"ל, שבמחיצתו זכה להסתופף בקטנותו.

כאשר בין הדברים הביא את המובא בספר 'תפארת בנים' (עמ' שצה), שפעם נסע האדמו"ר זצ"ל למירון יחד עם גבאו הגה"צ רבי אלי' רוט זצ"ל עם נהג גוי, ובדרך עצר הנהג בשכם, והקיפו את הרכב פרחחים ערביים שהחלו להשליך אבנים, ויצא רבי שלומ'קה מהרכב והידק את הגראטל, וצעק על הערבים באידיש: 'שקצים, גיי א'וועק פון דא', ואכן כולם ברחו כמו עכברים, למרות שלא הבינו כלל את שפת האידיש...
כששאלו את רבי שלומק'ה מה פשר הדבר, ביאר: 'כאשר אדם זוכה לעקור מעצמו את חלק הגוי אשר בקרבו אז לא יפחד משום גוי'.

בסוף דבריו התייחס רבינו אל הגזירות שמטילים השלטונות על תלמידי הישיבות: "לענ"ד נראה, שכל הקטיגוריא שיצאה על בני הישיבות והשנאה העצומה שבקעה לעומתם נובעת מקטרוג בשמים, כי אילו היו בשמים מרוצים מאיתנו, לא הייתה שולטת מידת הדין והשנאה כלפינו".

"כלל גדול הוא בארחות עם ישראל, שבזמן שבפולניא יצאה גזירה לבטל את השחיטה, סברו רבים שאם נתרצה להסביר להם את השחיטה היהודית עם כל הידוריה והסכין החלק בלי פגמים, נוכל להוכיח לציבור של המשכילים הנכרים על הרחמנות היהודית על בעלי חיים, אולם מרנא החפץ חיים זיע"א וראשי הישיבות מרנא רבי ברוך בער זיע"א וחבריו אמרו: 'אם מקטרגים כאן - שמע מינה שיש קטרוג בשמים, וכדי להסיר את הקטרוג מכאן חייבים להסירו תחילה מהשמים'. והם אמרו בזמנו שכנראה עם ישראל כבר לא צריך כ"כ את השחיטה, ולכן מקטרגים עלינו אומות העולם.

"רצוני לומר, שמפני בן תורה אמיתי, אשר בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה, לא היו מעיזים לנגוע בו, אלא היו מתבטלים לפניו ואין פוצה פה כנגדו. תכלית הגאולה תהיה 'עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק' (דברים לג, יט). אומות העולם יאמרו זה לזה: 'בואו ונראה יופיה של תורת ישראל ויופיה של אומה זו', לא ננצח את אומות העולם בפצצות אטום כי אם במוסר היהודי, ומפני המוסר הזה כולם יתבטלו, וא"כ הקטרוג בשמים נובע מאלו המצויים בכתלי הישיבות והכוללים אך פוזלים עין לחוץ, ורוצים לראות את המחשבים למיניהם, שהיא הצצה מחוץ לעולם הקדושה לתוך עולם הדמיון ועולם הכפירה שמאמין רק במה שרואה. וכבר אומרים חסידים, כל אשר בים טהור חוץ מכלב הים - כי הוא מסתכל החוצה, הוא רוצה לראות מה שנעשה בחוץ לכן הוא טמא".

את שיחתו המיוחדת סיים רבינו: "אינני יודע איך להודות להקב"ה על כך שברוך השם אני יושב פה, בין תלמידי חכמים שרק רוצים לקיים את רצון השם, הכח שלנו הוא אדיר ממש".
"אני רוצה להגיד לחברי היקרים שנמצאים פה איתי, הכח של בני ישיבה הוא עצום, לומדים גם ביום וגם בלילה, אנחנו כעת עומדים פה בזמן שעם ישראל מחכה לנו, ויש פה דברים שלא כדרך הטבע, עם ישראל מייחל לנו, וללא ספק שהזכות של מו"ח מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, וכפי שאומרים הצדיקים שבשעת הברית נמצאים הסבים, החיים והשלום לכל ישראל, ונאמר אמן".