פקעת חוטי הציצית - דרשה לזמנים מסובכים

Описание: חברים יקרים שלום,
אנחנו נמצאים בזמן מבלבל מאד, של תחושות ורגשות סותרים וחוסר ידיעה עמוק לאן אנחנו הולכים מכאן.
התורה, בסוף הפרשה שקראנו בשבת האחרונה – פרשת שלח לך, מצווה את בני ישראל על מצות הציצית. כולנו מכירים את הציצית – כמה חוטים המפותלים וכרוכים זה בזה. החוטים השונים מסמלים את המרכיבים השונים שבמציאות.
ישנו פתיל של שמחה וסיפוק על ההישגים העצומים שצה"ל ומדינת ישראל הגיעו אליהם הן בהתקפה והן ובהגנה, וזאת בכחו של הנותן לאדם כח לעשות חיל. אך ישנו גם פתיל של עצב עמוק על המחיר הכבד והעצום ששילמנו, כאשר רק לפני מספר שעות התבשרנו על הרוגים נוספים (הלואי ויהיו האחרונים!), וכל נפש הרי היא עולם ומלואו שנחרב. ושני הפתילים כרוכים ומפותלים זה בזה ולא ניתן להפריד ביניהם.
ישנו פתיל של תחושת הקלה, כאשר – לפחות לפי הידיעות שאנו מקבלים – נמנעה (הלואי שלתמיד!) הסכנה שאויב שנשבע להשמידנו יצליח לשים את ידיו על נשק להשמדה המונית. אך ישנו גם פתיל של תחושת דאגה עמוקה, דאגה לגורלם של החטופים שעדיין נמצאים במנהרות עזה, החיילים שעדיין נאלצים לסכן את עצמם, ובכלל דאגה לעתיד הארץ. ושני הפתילים כרוכים ומפותלים זה בזה, ולא ניתן להפריד ביניהם.
ישנו פתיל של תחושת הודאה עמוקה לקב"ה על כל הטובה אשר נתן לנו, על ההצלחות העצומות בשדה הקרב, על כך שהאבידות שספגנו, על כל נוראותן, הן פחותות ממה שצפו לנו ההערכות במלחמה שכזו. אך ישנו גם פתיל – ואסור להכחיש אותו, כי א-להינו הוא א-ל אמת ושונא שמחניפים לו – ישנו פתיל של שאלה, על מה ולמה שילמנו מחיר נורא כל כך, של למעלה מאלף שמונה מאות הרוגים בשנתיים האחרונות. וגם הפתילים הללו כרוכים ומפותלים זה בזה, ולא ניתן להפריד ביניהם,
והפתילים הללו כולם – השמחה והיגון, הבטחון והחשש, ההודאה והספק, כולם ביחד מרכיבים את הציצית של המציאות שלנו, ועל כולם אנו מצווים – וראיתם אותו, וזכרתם את כל מצוות השם א-להיכם. לראות את המכלול ולהבין את המחויבויות שלנו שנובעות מתוכו – המחוייבות לשמוח ולהודות לקב"ה, יחד עם המחויבות לכאוב את כאבם של האחים שלנו ולנסות לעזור להם ככל יכולתנו, המחויבות להמשיך לשמור על מה שמחזיק אותנו כאן, יחד עם המחויבות לתקן ולחזור בתשובה על כל מה שמצריך שיפור.
אבל בתוך כל החוטים הללו והפקעת שהם מרכיבים, מלמדת אותנו התורה, ישנו פתיל נוסף – פתיל תכלת. פתיל בצבע שמזכיר את המקום שבו הים והשמים נפגשים, פתיל בצבע שמסמל את האופק הפתוח, פתיל בצבע שמזכיר את כסא הכבוד ואת הנצח. פתיל התכלת הוא הפתיל שעובר מעבר לפקעת החוטים המסובכת של המציאות העכשוית, ומזכיר לנו את התקוה, התקוה שמי שעומד מאחריה הוא לא בשר ודם, יהיה ראש ממשלה או נשיא של אימפריה, גם אם היא הגדולה בעולם; מי שעומד מאחרי התקוה שלנו הוא רבונו של עולם, "נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם, כל אדם הוא להנחם", ולכן פתיל התכלת, גם אם לפעמים הוא נעלם וקשה לראות אותו, פתיל התכלת מזכיר לנו את ההבטחה של האופק הא-להי, שגם "כי הנה חשך יכסה ארץ וערפל לאומים, עליך יזרח השם, וכבודו עליך יראה... תחת הנחשת אביא זהב ותחת הברזל אביא כסף... לא ישמע עוד חמס בארצך ושוד ושבר בגבוליך... והיה לך ה' לאור עולם וא-להיך לתפארתך... אני השם, בעיתה – אחישנה!"
אז חברים יקרים. גם בתוך הפקעת המסובכת שאנחנו נמצאים בה עכשיו, נזכור את מצוות השם ואת המחויבויות שלנו לעצמנו, למשפחה ולחברים שלנו, ולקב"ה; ונשאב כח מהמבט של פתיל התכלת, המבט של תקות הנצח, לישועת הנצח. חזק חזק ונתחזק!