ט"ו בשבט

Описание: החג ט"ו בשבט אינו מוזכר בתנ"ך. ראשיתו כמועד אשר יש לציין מוזכרת במשנה, במסכת ראש השנה: "אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵן: בְּאֶחָד בְּנִיסָן, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים; בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה; אֶחָד בְּתִשְׁרִי, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבֵלוֹת, לִנְטִיעָה וְלִירָקוֹת; בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי; וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִין: בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ"
בראשיתו, ט"ו בשבט, אינו חג אלא יום קובע לתרומות ולמעשרות. זהו מועד טכני, מעין "ראשית שנת מס", אשר בו נקבע היקף המס אשר על האיכר לשלם מתנובת עצי הפרי שלו. עונה זו נבחרה לציון "שנת מס" חדשה לפרי העץ מכיוון שבעונה זו רוב עצי הפרי נמצאים בשלכת ומתחדשים לקראת הצמחת הפירות החדשים. כל הפרי שצמח עד עונה זו שייך לשנה הקודמת ואילו כל הפרי שיצמח מעתה ואילך יהיה שייך לשנה החדשה.

כפי הנראה הפך ט"ו בשבט לחג של ממש רק במאה ה-16 כאשר המקובלים בצפת החלו לערוך מסיבת פירות וסדרי ט"ו בשבט ביום זה. סדר זה כלל אכילת פירות שונים, זכר לתנובת ארץ ישראל, ושתיית ארבע כוסיות של יין לבן ואדום. במהלך הסדר נהגו המקובלים לקרוא קטעים מהתנ"ך, מהמשנה ומספר הזוהר העוסקים בעצים וצמחים. במהלך המאה ה-17 החלו מקובלי העיר צפת לפרסם "תיקונים" לחגי ישראל, וביניהם את "עץ פרי הדר", תיקון לט"ו בשבט. תיקון זה התפשט בכלל העולם היהודי ובעיקר בצפון אפריקה, הבלקן וטורקיה.

רוצים ללמוד עוד על ט"ו בשבט? הכנסו לאתר חגי ישראל של מכון שיטים: http://bit.ly/1GvQayA