מערכת נשימה | מלער קורס עזרה ראשונה

Описание: מערכת נשימה | מלער קורס עזרה ראשונה

כל הזכויות שמורות למלער - מרכז לימודי עזרה ראשונה
סרטון זה נוצר ע"י מארק בורשטיין

תפקידי מערכת הנשימה הם אוורור ושחלוף גזים.

אוורור זה הכנסת אוויר רווי בחמצן מהסביבה החיצונית אל תוך הריאות, והוצאת אוויר רווי בפחמן דו חמצני מהריאות אל הסביבה החיצונית.
שחלוף גזים, זה הכנסת חמצן מהריאות אל הדם והוצאת פחמן דו חמצני מהדם לריאות.

כעת נעבור על חלקי מערכת הנשימה

קודם כל גבולות בית החזה:
הגבול הקדמי הוא מערכת הסטרנום
האחרוי, עמוד השדרה
הגבול העליון הוא חיבור שרירי הטרפז לצוואר.
הגבול התחתון הוא הסרעפת
והגבול ההיקפי הוא הצלעות

דרכי הנשימה העליונות כוללות, פה, אף, לוע, גרון ותיבת קול.
דרכי הנשימה התחתונות הן קנה, סימפונות, סימפוניות, ריאות ונאדיות
שימו לב שריאה ימין מחולקת לשלוש אונות ואילו ריאה השמאלית מחולקת לשתי אונות בלבד.

מטרתו של קנה הנשימה להכניס את האויר מחלל הפה והאף אל תוך הריאות. הקנה הוא צינור המורכב מטבעות סחוס מצופה מבפנים ע״י ריר ושערות מיקרוסקופיות על מנת לסלק החוצה גופיפים זעירים.
האפיגלוטיס הוא מכסה הגרון, רקמה המצויה בפתחו של קנה הנשימה. מטרתה לחסום את הקנה בזמן בליעה כדי למנוע כניסה של גוף זר אל הקנה וחסימת נתיב האויר.

הסימפונות הן שתי פיצולים ראשים לקנה שהולכים ומתפצלים הלאה.
לרוב, כאשר אדם נחנק מחפץ זר, אם יגיע החפץ לפיצוץ הסימפונות הראשיים מהקנה יפול החפץ לסימפון ימין בגלל הזווית.

הנאדיות הן מיליוני שקיקים זעירים דמויי בלון שעטוף בנימי דם דקים, ודרכן מתבצע שחלוף הגז אל נימי הדם. חמצן נכנס לנאדיות ואילו פחמן דו חמצני יוצא אל כלי הדם לצורך פליטתו החוצה.
תהליך השחלוף של הגזים הוא תהליך פסיבי כלומר- האדם לא צריך להיות בהכרה כדי לנשום.

לנשימה יש אברי עזר המסייעים לתהליך הנשימה וכוללים:
כלוב הצלעות, שהוא מגן פיזית על בית החזה, הלב והריאות, ונוטל חלק פעיל בתהליך הנשימה בעזרת שרירים הבין צלעיים.
הסרעפת זהו שריר שמפריד בין בית החזה לחלל הבטן. מתפקד כשריר עזר נשימתי ובפגיעה בו עלולה לפגוע ביעילות הנשימה.

קרומי הפליאורה- קורם אשר מצד אחד צמוד לכלוב הצלעות ומצד שני צמוד לריאות ומהווה כדבק דו צדדי ביניהם. הקרומים מהווים בעצם כפל של אותו קרום וביניהם נוזל פלוארלי.


כיצד מתבצע תהליך הנשימה? (כותרת)
קולטנים שנמצאים בעורקים ראשיים. מאותתים למוח על עליה ברמות פחמן דו חמצני בדם. המוח שולח גירוי עצבי לשרירים הבין צלעיים להתכווץ ולהרים את בית החזה. ולשריר הסרעפת להתכווץ ולהתיישר לכיוון הבטן. זהו תהליך הנשימה שהוא תהליך אקטיבי. השרירים שדבוקים לקרום הפלאורה החיצוני מושכים אותו והקרום החיצוני מושך את הקרום הפנימי והוא אשר משמש כדבק הדו צדדי המושך בתורו את הריאות.
כתוצאה משינוי הנפח של בית החזה ובראות נוצר בריאות תת לחץ. התת לחץ בתורו גורם לאוויר החיצוני להכנס לתוך הריאות ולמלא אותן. הנאדיות מכניסות את החמצן מהאוויר החיצוני אל תוך הנימים שמקיפים אותם ואלו מוציאות את הפחמן החמצני מהנימים אל האוויר בחלל הריאות.
לאחר מכן השרירים נרפים הסרעפת עולה בחזרה. ובית החזה מתכווץ. וכתוצאה מכך. נוצר לחץ גדול בריאות. אשר מוציא את האוויר מהן החוצה. גם הנשיפה הינה תהליך פסיבי.

קצב נשימות תקין אצל מבוגר הינו בין 12 ל20 נשימות בדקה. סיוע נשימתי יינתן אם מטופל חורג ממדדים אלו.