מה אתם יודעים על צום ח' בטבת / 60 שניות על צום ח' בטבת

Описание: את עשרה בטבת (י' בטבת) כולם מכירים אבל צום ח' בטבת הוא צום קצת פחות מוכר. הצום הנשכח נקבע זכר למאורע טראומטי בעם ישראל. במקביל - יהדות אלכסנדריה קבעה באותו היום בדיוק - יום חג לציון המאורע.

תמונות: MidJourney
וידאו: Kling AI
מוזיקה: Suno
סאונד אפקט: Filmora
עריכה: WonderShare Filmora
קריינות: Studio AI

וכמובן קרדיט לקלוד שעבד קשה מאחורי הקלעים על כל הפרומפטים :-)

וקצת הרחבה על הנושא:

במסכת מגילה מוזכר הסיפור של "תרגום השבעים" (מסכת מגילה דף ט עמוד א):
"מעשה בתלמי המלך שכינס שבעים ושנים זקנים והכניסן בשבעים ושנים בתים ולא גילה להם על מה כינסן ונכנס אצל כל אחד ואחד ואמר להם כתבו לי תורת משה רבכם נתן הקב"ה בלב כל אחד ואחד עצה והסכימו כולן לדעת אחת"

האווירה בסיפור מאיימת מאד ובמגילת תענית מוזכר התאריך וניכרת הטראומה הלאומית (מגילת תענית, יג):

"ואלו הימים שמתענין בהם מן התורה וכל המתענה בהם לא יאכל ולא ישתה עד הערב... בשמונה בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך והחשך בא לעולם שלשה ימים".

התלמוד מתאר שהחכמים ערכו שינויים בתרגום, כדי לא לתת מקום לתלמי לכעוס עליהם ("הטילו שם אשתי בתורה!") או כדי שלא יבוא להבנות לא נכונות בתורה. הנס היה שכולם ערכו את אותם השינויים - בלי כל תיאום. הצער הגדול היה על אובדן המשמעות שבתרגום. לעולם לא יכול להיות תרגום נאמן ב 100% למקור וזוהי ההחשכה של העולם שמתוארת כאן.

גם בשולחן ערוך מוזכרת התענית של צום ח' בטבת, אם כי אני לא בטוח כמה אנשים נוהגים בתענית הזאת בימינו (שולחן ערוך, אורח חיים, תק"פ):

"אלו הימים שאירעו בהם צרות לאבותינו וראוי להתענות בהם... בח' בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך והיה חושך בעולם שלשה ימים. וט' בו לא נודע איזו היא הצרה שאירע בו".

לעומת הקדרות שנשקפת מהסיפור בתלמוד הבבלי ובמגילת תענית, אצל פילון האלכסנדרוני, מתוארת סצנה אחרת לחלוטין (חיי משה):

"...נמלא האיש להט וכמיהה לחוקתנו ועלה בדעתו לתרגם את הנוסח הכשדי ליוונים. מיד שיגר שליחים אל הכהן הגדול והמלך של ארץ יהודה... שמח הלה... ובחפץ לב שלח אותם. כאשר הגיעו, הוזמנו למסיבה והם גמלו למארחם וכיבדו אותו בדברי נועם וטעם... מול אלכסנדריה שוכן האי פארוס... הם החליטו כי מכל המקומות שבסביבה היה זה המתאים ביותר לשקט ולשלווה...
ישבו במקום סתרם, באין איש עמם כי אם יסודות הטבע....
כמו בהשראת א-להים התנבאו....
לפיכך, עד היום חוגגים מידי שנה חג ועצרת באי פארוס, ואליו מפליגים לא רק יהודים אלא גם גויים בהמוניהם החולקים כבוד למקום שבו נגה לראשונה אורו של התרגום..."

קיצרתי לכם את התיאורים, אבל זה די ברור - תרגום התורה ליוונית היה חג של ממש ליהודי אלכסנדריה שיכלו סוף סוף לקרוא את התורה בשפתם, להבין אותה, לדרוש אותה וללמוד אותה בשמחה.

אירוע אחד, עם שני תיאורים שונים לחלוטין - תיאור של אור חדש שזורח על העולם ומנגד תיאור של חושך שיורד לעולם ומחשיך אותו לשלושה ימים.

צפיה נעימה ומחכימה!