גמרא עיון קידושין 31, מונה והולך שאני [דף ח] - הרב אלעזר אהרנסון, ישיבת מעלות

Описание: בס"ד דף מס' 24
מונה והולך שאני

רמב"ם הלכות אישות פרק ז הלכה יז
האומר לאשה הרי את מקודשת לי במאה דינרין ונתן לה אפילו דינר אחד הרי זו מקודשת משלקחה הדינר והוא שישלים לה את השאר, שזה כמי שאמר לה הרי את מקודשת לי בדינר זה על מנת שאשלים ליך מאה דינרים שהיא מקודשת לו מעכשיו. במה דברים אמורים בשאמר לה במאה דינרים סתם אבל אם פירש ואמר לה הרי את מקודשת לי במאה דינרין אלו והתחיל למנות לתוך ידה אינה מקודשת עד שישלים ואפילו בדינר האחרון שניהם יכולים לחזור זה בזה, וכן אם נמצא מנה חסר דינר או נמצא מהן דינר נחשת אינה מקודשת, נמצא בהם דינר רע אם יכולה להוציאו על ידי הדחק יחליפנו ואם לאו אינה מקודשת.
/השגת הראב"ד/ נמצא בהן דינר רע יכולה להוציאו על ידי הדחק יחליפנו ומקודשת. א"א אינו כן דהכי איתא בגמ' נמצא דינר רע הרי זו מקודשת ויחליף, ולענין דינא תנן יחליף אבל אף על פי שלא החליף מקודשת.

מגיד משנה הלכות אישות פרק ז הלכה יז
ומתבאר מן ההלכות ורבינו שאין הלכה כאוקימתא זו דרב אשי והטעם משום דאוקימתא קמייתא הויא לישנא דגמרא והך הויא לישנא דאמורא ולא שבקינן לישנא דגמרא ותפסינן לישנא דאמוראי וכן מפורש בכיוצא בזה בהלכות בסוף ערבי פסחים ונתבארו דברי רבינו:

באור הגר"א אבן העזר סימן כט ס"ק יט
(יט) והתחיל למנות כו'. רי"ף ורמב"ם וכתב הר"ן והמ"מ שפ' דלא כרב אשי משום דאוקימתא קמא לישנא דסתם גמ' וכמ"ש הרי"ף בסוף פסחים.
וצ"ע דא"כ ל"ל מונה והולך כלל ועל הרי"ף קשה יותר שכ' וה"מ דלא הל"ל אלא אבל אם אמר מנה זה לא דא"ל עתה אלא לחלק בין מנה סתם למנה זה והלא ביאר בסוף כל חילוקיהם
אלא נ"ל דדוקא נקטו דס"ל דתרתי בעי במנה סתם בין בהתחיל למנות בין נמצא חסר מקודשת כדברי ר"א דאמר וישלים אלא אף במנה זו כיון דאיתא לכולה צריך דוקא התחיל למנות דדעתא אכולה כדברי רב אשי אבל בלא"ה מקודשת משא"כ בחסר דבמנה זו לבד סגי כיון דליתא לכולה וכן מבואר בהדיא בדברי הרי"ף שהביא ל' התוספתא ופירש דתירוץ דרב אשי קאי אמ"ש שם הנ"מ כו' ודחו אי משום כו' ורב אשי קאמר דבלאו הכי ל"ק דמונה כו' ולא דחה אלא שאין דיוקא משם אבל האמת דבמנה זו ודוקא מונה והולך כיון דאיתא לכולה אין יכול לחזור אם לא במונה והולך ותרווייהו דוקא דאל"כ מונה והולך ל"ל: