טיפול הורמונלי לליבידו בגיל המעבר, ניתוח מחקר

Описание: זה מחקר מ-2023, מסוג מטה אנליזה, שזה בגדול אחד מהמחקרים שאנחנו אוהבים, שאוסף הרבה מחקרים קטנים יותר, שכל אחד מהם בפני עצמו לא מאד משמעותי, מחבר אותם ביחד ועל ידי כך נותן מסקנות הרבה יותר חזקות. המחקר לקח תוצאות של 20 מחקרים שבדקו את הנושא ומצא שהמסקנות ברורות, טיפול הורמונלי באסטרוגן ופרוגסטרון לא משפר ליבידו בנשים בגיל המעבר.
אז למה הבאתי את המחקר הזה?? זהו, הלך הליבידו לבלי שוב??
אז זהו, שלא. הבאתי את המחקר הזה כדי להראות כמה דברים. חשוב מאד להסתכל על ההבדל בין מה שאומרים למה שבאמת חקרו. אומרים שטיפול באסטרוגן ופרוגסטרון לא משפרים ליבידו בנשים, וזה אימרה שהיא כמעט נכונה, אבל לא ממש. במחקר היום 19 מחקרים שבדקו את ההשפעה של הורמונים שאינם זהים ביולוגית ומצאו שטיפול משולב אסטרוגן ופרוגסטין (ולא פרוגסטרון) אינם משפרים ליבידו בגיל המעבר, אבל המחקר ה-20, שממש חקר הורמונים זהים ביולוגית, אסטרדיול ופרוגסטרון, דווקא הוא מצא שיש שיפור משמעותי בליבידו בנשים, אבל כששים אותו ביחד עם עוד 19 מחקרים שלא מצאו שינוי, הוא לא מספיק משמעותי כדי להזיז את המסקנות של כל 20 המחקרים יחד. זו לצערי טעות נפוצה ביותר כשקוראים מחקרים. כמו כן כשקוראים את המסקנות ורואים שאסטרוגן ופרוגסטרון לא משפרים ליבידו בטעות יכולים לחשוב שגם השילוב אסטרדיול+פרוגסטרון נכלל יחד עם כל שאר ההורמונים במסקנות האלו, וההיפך הוא הנכון. מעבר לכך, לא בדקו את השילוב של טסטוסטרון יחד עם כל ההורמונים האלו, ואני יכול לומר לכן בצורה ברורה שטסטוסטרון הוא אחד מהכלים היעילים ביותר לטיפול בליבידו ירוד.
הקריאה הביקורתית של מחקרים הוא כלי מאד חשוב אם רוצים להבין את הדברים לעומק, במיוחד בנושא כל כך מבלבל, שלכל אחד ואחת יש דעה לא מבוססת בנושא.

שם המחקר:
Hormone therapy for sexual function in perimenopausal and postmenopausal women: a systematic review and meta-analysis update