שיר עד - צאינה צאינה (צאנה צאנה) - מילים: יחיאל חגיז | לחן: יששכר מירון | ביצוע: מקהלת קול ישראל

Описание: מילים יחיאל חגיז (1960-1912) |
לחן: יששכר מירון (2015-1920) | חלק 3 בלחן: יוליוס גרוסמן (Julius Grossman) |
עיבוד: איתן אביצור (2018-1941) |
ביצוע: מקהלת קול ישראל (Kol Israel Choir) |

שנת כתיבה והלחנה: 1941 | שנת הוצאת תקליט: 1968.

השיר "צאינה צאינה" ("צאנה צאנה") ("Go Out, Go Out") ("Tzena Tzena") חובר בתקופת מלחמת העולם השנייה, על-ידי שני חיילים מהבריגדה היהודית של הצבא הבריטי, ששירתו בחיפה.

את מילות השיר חיבר בשנת 1941 יחיאל חגיז, מורה ופזמונאי מירושלים, תחת הכותרת "חיילים באים".

בשלהי אותה שנה קיבל יששכר מירון את מילות השיר במטרה שילחינן למסיבה של אחת הפלוגות בחיפה.
"תוך שעתיים חיברתי להן את המנגינה בצורת קנון. כבר למחרת בערב שרנו אותו במקהלה של 600 חיילים בקנטינה של השקם. זה היה ב-1941. בתוך זמן קצר היה השיר ללהיט". כך סיפר יששכר מירון במסגרת ראיון עיתונאי (מעריב, 4.1.1991).

ואכן, השיר המולחן נפוץ במהרה והפך ללהיט בקרב החיילים וברחבי הארץ בכלל.
כבר בדצמבר 1941 הוא שודר ברדיו פלסטינה; בינואר 1947 הוא בוצע במחזה מוזיקלי של תיאטרון החיילים המשוחררים בתל אביב, "גחלילית"; בשנת 1947 הוקלט השיר לראשונה באולפן, על ידי הזמרת שרה יערי, בליווי פסנתר של ציפורה מירון, רעייתו של יששכר מירון, ונטבע בתקליט "Hagana Sings" (ארה"ב, "זימרה").

בעקבות פרסומו הנרחב בארץ הגיע השיר גם לארה"ב, ובנובמבר 1946 עובד שם במקצב חדש על-ידי מלחין יהודי אמריקני צעיר בשם יוליוס גרוסמן. בנוסף לעיבוד החדש, הוסיף גרוסמן לשיר חלק שלישי - מעין סיומת, שבה המילה "צאנה" חוזרת ומושרת 21 פעמים. גרוסמן שימש אז עוזר מנהל במחלקת המוזיקה של "הוועדה לחינוך יהודי" ("Jewish Educational Committee") בניו יורק. הוא התוודע לשני חלקי השיר הראשונים באמצעות מורה במרכז היהודי בברוקלין, ולאחר שעיבד אותו מחדש החל לכלול את השיר ברפרטואר של המקהלות שעליהן ניצח.

השיר בגירסתו של גרוסמן התגלגל והושר על-ידי פיט סיגר ולהקת "האורגים", בעברית ובאנגלית.
את המילים באנגלית חיבר מיטשל פריש (Mitchell Parish) (1993-1900), תוך שהשאיר בשיר את המילים העבריות "צאנה צאנה".

השיר באנגלית קצר הצלחה מסחררת והפך לאחד מהשירים העבריים-ישראליים הידועים ביותר בעולם. הוא הושר על-ידי ג'ודי גרלנד ובינג קרוסבי, קוני פרנסיס, דאסטי ספרינגפילד, פרי קומו, ניל סדקה, נט קינג קול ועוד (חלקם בעברית), וכן זכה לביצועים בשפות שונות ולמאות גרסאות כיסוי, תוך שמירת המילים העבריות "צאנה צאנה".

בעקבות ההצלחה וקשירת שמו של גרוסמן לשיר, תבע יששכר מירון בבית משפט בניו-יורק הכרה בבעלותו על הלחן המקורי של השיר, וזה פסק שני שלישים מתמלוגי הלחן למירון עבור שני חלקי השיר הראשונים, ושליש לגרוסמן עבור החלק השלישי של השיר.

במקביל, טען המלחין, מנצח המקהלות והמורה למוזיקה, משה ביק (1979-1899), כי הוא אחראי ללחן המוכר של הבית הראשון של השיר, לאחר שהיה הראשון שעיבד את הלחן של מירון לקול ולפסנתר. תביעתו נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי בחיפה.

בינואר 1964, בעת ביקורו של האפיפיור פאולוס השישי בישראל ובכלל זה במנזר "הר האושר", שרו לכבודו הנזירות שיר דת נוצרי שאת מילותיו התאימו ללחן השיר "צאינה צאינה".

הביצוע של מקהלת קול ישראל לשיר נטבע בתקליט "20 שנה 20 שירים (1968-1948)" (ישראל, 1968).

ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט "שירי שבת, חג ומועד", מפי:
יפה ירקוני (2012-1925);
הדודאים - בני אמדורסקי (1994-1931) וישראל גוריון (נ' 1936).

צאינה! צאינה
הבנות וראינה:
חיילים במושבה!
הנה! הנה! ( - מושר: אל נא, אל נא, אל נא, אל נא)
אל נא תתחבאנה ( - מושר: אל נא תתייראנה)
מבן חיל איש צבא!

צאינה! צאינה!....

אנו, אנו, ( - בית זה אינו מושר כאן)
נחמדים כולנו,
כפתורינו מבריקים.
באנו, באנו,
מרץ רב איתנו,
ובעינינו אש זיקים!

צאינה! צאינה ( - בית זה אינו מושר כאן)
הבנות וראינה:
חיילים באים לעיר!
הנה! הנה!
בואנה היגלינה!
כי אתנו עוז ושיר!

אנו, אנו, ( - בית זה אינו מושר כאן)
אמיצים כולנו
ובחזנו לב גועש;
באנו, באנו,
מרץ רב איתנו,
זרם, כוח, להט אש!

הקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי.

"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad