שיר עד - בערבות הנגב - נוסח עברי: רפאל קלצ'קין | לחן: מנשה בהרב | שירה: טובה פירון - Tova Piron

Описание: מוזמנים להירשם ל-    / שירעד   ◁ וללחוץ על הפעמון 🔔. כך תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן. תודה.

מילים ברוסית: פיוטר מאמאיצ'וק (Mamaychuk) |
נוסח עברי: רפאל קלצ'קין (1987-1904) |
לחן: ליאוניד שוכין (Shokhin), מותאם על-ידי מנשה בהרב (1985-1907) |
עיבוד: גיל אלדמע (2014-1928) |
ביצוע: טובה פירון (1999-1911) |

שנת חיבור השיר ברוסית: 1943 | שנת כתיבת נוסח עברי: 1948.

השיר "בערבות הנגב" ("On The Plains Of The Negev") ("Be'Arvot HaNegev") נכתב בשנת 1948, בימי מלחמת העצמאות.

מילות השיר ותוויו נדפסו בשנת 1948 בתל אביב, בהוצאת "נֶגֶן", דפוס פ. ניידס ובנו.

בכ"ה סיון תש"ח, 2.7.1948, נדפסו המילים בעיתון "יום יום", ללא ידיעת שם מחברן. בהקדמה לשיר נכתב: "שירים חדשים שגורים עתה בפי הבריות. הווי-הקרבות, נקודות הישוב המרוחקות, העומדות על נפשן בגבורה, מעשי-חיילינו בחזיתות - הם עתה מקור-השראה למשוררים אלמונים אשר הכל שרים את חרוזיהם ואין איש יודע מי כתבם. במדור זה נתן, מפעם לפעם, שיר אחד מאלה ואם מחברו ימצאהו כאן - אל נא יאשימנו על שלא הזכרנו את שמו. פשוט - לא ידענו. ונשמח לדעת".

השיר בוצע לראשונה בשנת 1948 על-ידי יפה ירקוני, שהיתה אז חברה בלהקת "החישטרון".

על השיר כתב חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן (2023-1935):
השיר "בערבות הנגב" נכתב בעצם ימי מלחמת תש"ח ולא להצגה של יגאל מוסינזון בשם זה שהוצגה ב"הבימה" בשנת 1949. הוא נכתב בעקבות שיר רוסי על פרטיזן שנפל בקרב. המנגינה היא רוסית וגם המילים שחוברו על ידי רפאל קלצ'קין אינן אלא עיבוד מתורגם של "שיר הפרטיזן" הרוסי, בשינויי נוסח אחדים, שביקשו להקנות לו זיקה ציונית ("אם תרצו, חבריה, אין זו אגדה") וארץ ישראלית (העברת העלילה לנגב).
לפני שנרתם קלצ'קין לעניין, הושר בארץ בשנות מלחמת העולם השנייה "שיר הפרטיזן" המקורי גם ברוסית וגם בתרגום לעברית שהיה נאמן יותר למקור מזה של קלצ'קין. הוא פתח במילים: "שם הרחק ביער אלון עתיק ניצב" והושר ממש באותו לחן רוסי של "בערבות הנגב" שבא בעקבותיו. כזכור נשטפה הארץ באותן שנים במבול של שירים רוסיים, חלקם מהווי המלחמה (כגון "את חכי לי ואחזור" שזכה לנוסחים אחדים בעברית) וחלקם בהשפעת סרטים רוסיים שהוקרנו בארץ. מכאן מובן כי "בערבות הנגב" ו"שיר הפרטיזן" הם תרגומים/עיבודים שונים של שיר אחד. התרגום העברי הראשון של "שיר הפרטיזן" דעך במשך השנים עד שצץ מחדש בשנות השישים בנוסח ממוזרח, כאשר הושר בפי אחדים מאנשי "חבורת הכרם" הנודעת בליווי המאניירות הסלסוליות המאוואליות שנועדו להרחיק אותו מן המקור הרוסי ולהקנות לו ניחוח מזרחי. חדי אוזן לא התקשו להבחין בדמיון שלו לשיר "בערבות הנגב"...".
(מתוך חדשות בן-עזר, גיליון מס' 315, 7 בפברואר 2008).

במכתבו אל חוקר הזמר העברי, נחומי הרציון, סיפר קלצ'קין שהוא כתב את השיר לזכרו של ראובן שנהרג בנגב. הרציון מצא כי מדובר בראובן זלינגר שנהרג ב-13.3.1948 בפריצת הדרך גת-פלוג'ה.
פרוט על כך ועל השיר ניתן לקרוא במחקרה של ד"ר טלילה אלירם, "הפרטיזן שנפל בערבות הנגב - גלגולו של ניגון" http://www.biu.ac.il/hu/mu/min-ad05/h...

השיר, המובא כאן מפי טובה פירון, לקוח מהתקליטור "פלמחרוזת - שירי הפלמ"ח ודור מקימי המדינה", בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי, 2004.

ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "שירי יום הזיכרון" ו"שירי מקומות", מפי:
• יפה ירקוני (2012-1925).
• חנה קיפניס (1995-1909).
• ליאו פולד (1997-1912).

בערבות הנגב מתנוצץ הטל,
בערבות הנגב איש מגן נפל,
לא נושם הנער ונדם הלב,
את בלורית השער רוח תלטף.

הלומת עצבת ויגון נורא, ( - בית זה אינו מושר כאן)
אם זקנה ניצבת ונושאת דברה,
הדימעה ניגרת מעיני אימך,
בא כדור עופרת ויפלח ליבך.

את בכורי שכלתי במצולות הים, ( - בית זה אינו מושר כאן)
ואותך גידלתי למגן העם.
הם לא ישברוני ביגון ושכול,
הם לא יעקרוני, בני, למרות הכל.

אז צעד קדימה נער גבה קומה,
ויאמר לה - "אמא, אל לך בדימעה!
בחורינו, אמא, בימי פקודה, ( - מושר: בחורינו, אמא, בימי צרה)
מול שונאינו, אמא, כחומת פלדה. ( - מושר: מול אויבינו, אמא, כחומת פלדה)

מול שודד ומלך, צמא דמים עויין, ( - שורה זאת אינה מושרת כאן)
תניני ואהיה לך אנוכי לבן". ( - שורה זאת אינה מושרת כאן)
בערבות הנגב הוא לחץ ידה,
אם תרצו, חבריה, אין זו אגדה!

התמונות: מתוך אוצר תמונות הפלמח - The Palmach Photo Gallery.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍 ולהגיב.